טוב אז חזרתי לכתוב פאנפיקים (או פאנפיק יותר נכון)!

מי שלא יודע או לא קרא את הפאנפיק הקודם שלי מוזמן ללכת ולקרוא, קוראים לו:"האטאקה טאנקאה- הבן של קאקאשי וסיפורו".

אז אני עדיין תקועה על טנקאה (כן, לא השתנה) אבל החלטתי לשנות. במקום שזה יהיה ערבוב על אוואטר מכשף האוויר האחרון (ואוו זה נשמע נורא בעברית), החלטתי להכניס כמה מנגות\ אנימות ושנות כמו סול איטר ואלכמאי המתכת.

היו לי מלחמות פנימיות אם לעשות את הפאנפיק באנגלית או להישאר נאמנה לעברית ובסופו של דבר החלטתי להישאר בעברית (שפת המקור שלי מין הסתם וכנראה איזו ציניות פנימית שאמרה לי שעדיף לי לכתוב בעברית).

אז למה עשיתי הפסקה של מלא שנים? סיימתי תיכון והתגייסתי לצה"ל כחובשת ולאחר מכן אחראית מרפאה שלא היה לה כ"כ הרבה זמן לכתוב (ההורים שלי אושפזו כמה פעמים גם, ככה שהתרוצצתי בין הצבא ובינהם) אז החלטתי שעדיף לעשות הפסקה מאשר להמשיך לכתוב ושהרמה תרד או סתם להוציא פרקים נוראים חסרי תוכן. לפני חודש השתחררתי ככה שנהנתי עד עכשיו עם חברים שלי (עדיין לא התחלתי לעבוד אבל אל דאגה! זה לא ישפיע על התקדמות הסיפור.) והמחשבה להמשיך את הסיפור אבל בסגנון שונה אף פעם לא הפסיקה לצוץ.

טאנקאה תמיד היה דמות שחשבתי ודמיינתי בכל השנים שהפסקתי לכתוב... אפשר לומר שהדמות הזו הקסימה את נפשי ומאוד רציתי להמשיך לכתוב עליו. אי אפשר לספר על האש הפנימית הזו שגורמת לך לכתוב או דוחפת אותך לעולם הכתיבה.

אני אעשה תקציר קצר פה על העלילה וכנראה שאפרסם את הפרק הראשון כבר בימים הקרובים. אז כל הישראלים אנא להגיב! זה נותן פוש ענקי!

אז מה השתנה מהסיפור הקודם לסיפור הזה?

1. הסיפור הקודם היה בעיקר ערבוב של נארוטו ואוואטר (הדמות הראשית כאוואטר של קונוהא). הסיפור הזה לא יכלול את אוואטר (אלא אם תיהיה דרישה אז אני אכניס שם גם את המאפיינים של אוואטר) אלא יכלול מנגות שונות כמו שציינתי לפני.

2. אני חושבת שעם השנים מתבגרים ואני אכן התבגרתי. אני במשך השנים קראתי הרבה פאנפיקים גם באתר הזה, למדתי והחכמתי אולי. למדתי שיש סגנונות כתיבה שונים ואני אנסה ליישם אותם.

טוב אני שומעת את הצעקות שלכם על מה תיהיה העלילה ואיך לעזאזל אפשר לאחד בין כ"כ הרבה אנימות\מנגות לסיפור אחד?!

אז ככה העלילה המקורית תישאר. טאנקאה עדיין יהיה הבן של קאקאשי ועדיין יש לו אחות תאומה שאני עדיין חושבת על השם: או איימי (Aimi) שהמשמעות היא אהבת היופי, אמיקו (Emiko) שיש לזה שתיי משמעויות אבל אני מעדיפה יותר את המשמעות של הילדה המחייכת.

העלילה עצמה:

טאנקאה ואחותו (כנראה איימי) הם שרידים של שבט שנכחד לפני הרבה מאד שנים עוד לפני מתחילת העלילה לסיפור הזה. לשבט הזה קוראים שבט הכוכב ורוב אנשי השבט נטבחו בגלל התעבה לכוח וכסף ששרר באנשים, אולי אפילו השאיפה והרצון לכוח השתלטו עליהם בסופו של הדבר. רוב אנשי השבט קיבלו מקלט בכפר הענן הנסתר כאשר הוא נוסד ואף קיבלו אזור אוטונומי בכפר בתמורה לשיתוף פעולה מלא עם המייסדים ובהמשך עם הראיגאקים הבאים. שבט הכוכב (או מה שנשאר ממנו) הסכים להצעה למרות ההסתייגויות הפנימיות בעקבות הגאווה והאגו שהיו להם.

לשבט הכוכב היו יכולות שיכלו לכל השינובים החזקים בעולם לשקשק מפחד כשאר הם ראו חוו אותם על בשרם, ולכן הראיקאדה הראשון הבין כי למרות הבעייתיות ואף הפראיות של שבט הכוכב, עדיף לו לשתף איתם פעולה ובכך לחזק את הכפר החדש שלו. אפילו היו בדיחות בתקופה הקדומה של מי ינצח אם שמים אוצ'יהא ולוחם מההושי (הושי= כוכב ביפנית) אף אחד מהם לא ינצח כי שניהם חזקים מידי.

כמו שהאוצ'יהא היו ידועים בזכות השארינגן, היוגה בזכות הביאקוגן, ההושי היו ידועים בזכות היכולת שלהם לראות את הנשמות של האנשים ואף לנטרל אותם במכה אחת. להושי היית תכונה מיוחדת שבזכותה הם יכלו לראות את הנשמות ולאחר מכן הם פתחו עם השנים טכניקות שקשורות לנטרול נשמות או ידע על כוחו של היריב בעקבות הנשמה, או אפילו אם מישהו מסתיר מידע חשוב בנוגע לאוייבים! לאחר הרבה אימונים קשים (או כישרון מולד) בני שבט ההושי מצליחים לעורר את היכולת המיוחדת שלהם וכך גם צורת העניים שלהם משתנה ומופיע כוכב במקום האישון (ומפה הם נקראים שבט הכוכב). הם רואים את הנשמה של האויב שמולם ולפי התנועה שלה, הגודל, הצבע או במהירות התנועה שהיא זזה הם יכלו לדעת נגד מי הם עומדים, מה האסטרטגיות של היריב, הכוח שלו ואפילו המהלכים שהוא עומד לעשות.

עם השנים שבט הכוכב הצליח, תחת חסותו של כפר הענן הנסתר, להחזיר חלק מכוחו שנעבד אך הקללה עליהם עדיין נותרה, דבר אשר גרם לשנאה כלפי השבט ואף אמירות רעות וקשות כלפי חברי השבט (כמו:"ההושי ימכרו את הוריהם בשביל כסף" או "אם ההושי היו יכולים הם היו מוכרים את הנשמה שלהם לשטן בשביל כוח", "תן להושי שכר הגון והוא בתמורה ינסה לגנוב לך את כל הכסף"). טאנקאה ואחותו התאומה חוו את השנאה והאמירות הקשות מאז שהיו ילדים קטנים ודבר זה השפיע עליהם ועל התפתחות האישיות שלהם בסופו של דבר.

טוב זהו זה קצת מהעלילה... ממש כלום אפילו. אני מעדיפה להשאיר לפרק הראשון את שאר הפרטים עם כל האיך, מה, מי, מו ולמה?! חחח...

מקווה שתקראו ותואהבו :)