הינאטה לא התכוונה לסטור לו...
באמת...
עיניו פגשו את עיניה, והיא נאבקה לא להטיל ראשה מטה.
"ל-לא התכוונתי-"
"תשמרי את זה לעצמך. לא אכפת לי."
היא הביטה בו מסתובב. הינאטה תפסה בזרועו. "אני מצטערת...לא התכוונ-"
"תפסיקי להצטער כבר! זה היה באשמתי. לא הייתי צריך לנסות-"
"לא...דווקא הייתי רוצה שתנסה...אני רק...אתה מבלבל אותי."
"אני מצטער."
"אל תצטער."
"אפשר?"
צחוקה הרך הדהד במסדרון בית הספר לפני שהנהנה.
סאסקה תפס פניה בידיו ונישק את שפתיה.