ה"ס: נקמה! נמאס לי מכל הפאנפיקים בשפות שאני לא מבינה! הגיע הזמן שאני אכתוב פאנפיק בעברית! וכן, אני יודעת שמקסימום שניים יגיבו לי על זה. זה פשוט בגלל שנמאס לי. ובגלל שתרגמו רק 4 ספרים, העלילה מתרחשת לפני הספר החמישי.
TGMהיא אינה בעלת הזכויות על הסדרה.
"כל כך חם פה!"
נטלי ירדה מהמטוס בקירגיסטן. איאן, אחיה הגדול, ירד אחריה, ולא יכול אלא להסכים איתה. אם הוא ימשיך להזיע ככה, חליפת הארמני שלו תיהרס!
"אאוץ'!" הוא קרא. "זו חולצה של ארמני!"
מה זה היה? איאן חשב. ואז הוא נזכר: זה מה שהוא צעק כשאיימי זרקה עליו את התיק שלה כשהתחרו בדרך לסלע ההוא בקוריאה.
הסלע.
הברכיים של איאן רעדו. הסלע רעד וזיעזע את האדמה, ושלח ענן של אבק אפור שבמהרה הסתחרר סביבם... "תתרחקי!" הוא צעק... איאן משך את איימי אחורה... המחשבה הראשונה שלו לא הייתה על החולצה. או על המטבע. או על עצמו. היא הייתה עליה... הוא הנמיך את ראשו והרשה לשפתיו לנגוע בשלה...
איאן ניער את ראשו, מנסה להוציא את הזיכרון מראשו. הוא היה מספיק עצבני שהוא ואחותו לא יכלו להנחית את המטוס הפרטי שלהם במסלול פרטי. הוא לא היה צריך להיזכר בעיניים הירוקות האלה, כשהוא סגר את הדלת...
מספיק עם זה, איאן! הוא אמר לעצמו. זה העונש שלה על כך שהיא בטחה בך. היא יודעת שזה מה שקורה במרוץ ל-39 הרמזים. איאן ניער את ראשו שוב ונכנס ללימוזינה אחרי אחותו, והם התחילו בנסיעה למלון.
ה"ס: כן, אני יודעת. קצר. אבל אם קראתם פאנפיקים אחרים שלי, הייתם יודעת שאני לא משהו בסיפורים מקוריים. אם תרצו אני אמשיך לכתוב, אבל אני יכולה לגמור את זה ככה. תגיבו!