הארי פוטר ומגע הקסם
כל הזכויות על הארי פוטר שייכים לג'י.קי.רולינג ( למה הוא לא מת בסוף הספר?)
הארי ישב בחדר המועדון של גריפנדור, ליד האח כשרגליו פשוקות לרווחה וידו הימנית נעה הלוך ושוב בעוד הוא מתבונן בעיתון החודשי Magic Touch.
כיוון שהארי היה עסוק ב"שרביט" שלו, הוא לא שמע את פרופ' דמבלדור נכנס דרך דלת חדר המועדון.
-צרחה נשית-
" הארי פוטר הצעיר,מה את חושב שאתה עושה?" אמר דמבלדור בעיניים פקוחות לרווחה. "ילדות קטנות ותמימות יכולות לראות אותך!".
"אבל פרופסור "אמר הארי "אני צריך להוציא את התסכול המיני שלי איכשהו.פרופסור סנייפ אפילו המליץ לי על השיטה הזאת."
"אההה...אם פרופסור סנייפ המליץ לך, אז זה בטח נכון."
אבל הארי, האם פרופסור סנייפ גם המליץ לך על פרטנר שיעזור לך לפרוק את העול שעל כתפייך?" שאל דמבלדור.
הארי הסתכל עליו במבט מבולבל "למה אתה מתכוון פרופסור?"
"בוא ואדגים לך" אמר דמבלדור והחל להתקרב אליו במהירות.
...
-סיום ההדגמה לאחר שעתיים -
"הו דמבי אלבי, לא ידעתי שיש לך את היכולות האלו עדיין..." אמר הארי בקול התנשפות.
"אני יכול להמשיך כך כככלללללל הלילה אם רק תרצה בזאת הארי'לה מתוקי" אמר דמבלדור ושאף שאיפה עמוקה מהסיגריה שהחזיק בידו.
"דבמי, לא ידעתי שאתה אוהב את Magic Touch "
"איך אתה יודע שאני אוהב במיוחד את המגזין הזה?"
"הו, יש דברים שמופיעים רק ב Magic Touch " אמר הארי וגירד את ישבנו המגורה עם חוד השרביט שלו.
בזמן ששניהם שרועים על רצפת חדר המועדון של גריפנדור, מעשנים סיגריה ומשוחחים על המגזין, Magic Touch, האהוב עליהם, נכנס לפתע הלורד וולדמורט.
"מה בשם תחתוניו המחוללים של מרלין אתם עושים? " צעק בבעתה הלורד וולדמורט בעודו מתבונן באיבריהם הזקורים של אויביו.
"אני בא להרוג את הארי פוטר,הנבחר, ומוצא אותו לאחר מעשה הוללות עם לא אחר מאשר פרופסור דמבלדור הקדוש! "
הארי ודמבלדור הנהנו אחד לשני במבטים מבינים ופנו כאיש אחד לעבר הלורד וולדמורט האימתני ואמרו לו "רוצה להצטרף אלינו? תמיד יש מקום לאיבר נוסף..."
וולדמורט הסתכל עליהם בגבה מורמת ואמר " טוב. אבל אני מאחורה ! "
...
"ההווווווו...זה היה ממש אלוהי! " אמר וולדמורט. "ולחשוב שעד עכשיו הסתפקתי רק בנגיני..."
"אם הייתי יודע שיש לך את זה" אמר הארי " הייתי נותן לך לתפוס אותי מזמן... "
" היי... לא יפה הארי'לה, אני מתחיל לחשוב שנהנית איתו יותר מאשר איתי" אמר דמבלדור והשפיל את מבטו.
"מה פתאום דמבי אלבי, אתה האחד בשבילי"
"ואתה הנבחר שלי" אמר וולדמורט בעיניים זורחות וירד על ברכיו.
"הארי'לה יקירי שלי, האם תתחתן איתי? " הפתיע דמבלדור כל כך כשפתאום נשמע קול וואקום מפיו של וולדמורט שהיה עסוק עם מפשעתו של הארי...
"אממ.. אהה... אתה יודע בדיוק כמה אתה חשוב לליבי הצעיר והמאוהב, אבל עכשיו יש גם את וולדי. אני לא יודע מה לעשות" אמר הארי בעיניים עצובות.
"אני יודע! " קפץ לפתע וולדמורט בשמחה " בואו נתחתן שלושתנו ביחד!"
"כככןןןן! " צעקו מאושר הארי ודמבלדור בו זמנית כשדמעות ניגרו מעיניהם.
"צריך כבר להתחיל בהכנות " מילמל וולדמורט לעצמו כשיצא לאחר שעה ארוכה של עונג עם אהוביו החדשים " אני יוכל לבקש מבלטריקס שתעצב לנו שמלות תואמות "..
The End
-תגובות יתקבלו בברכה-
