שם: היו פעמים שלא.
שיפ: רמוס/לילי וקצת לילי/ג'יימס.
הערות: השיר שייך לThe Remus Lupins, וקוראים לו Alone on V Day.
תקציר: רמוס ישב ליד החלון והתבונן בשלג שירד בחוץ. האש באח שבמועדון גריפינדור כבר כבתה מזמן; השעה הייתה מאוחרת בלילה, לא הרבה לפני הזריחה.
השעה הזו הייתה האהובה עליו, בדרך כלל. היו פעמים שלא.
כתב ויתור: הכל של ג'יי.קיי.
Well James wasn't the only one who loved her"
Lily had her share of suitors too,"
רמוס ישב ליד החלון והתבונן בשלג שירד בחוץ. האש באח שבמועדון גריפינדור כבר כבתה מזמן; השעה הייתה מאוחרת בלילה, לא הרבה לפני הזריחה.
השעה הזו הייתה האהובה עליו, בדרך כלל. היו פעמים שלא. כשהוא היה ירחוני. כשהוא לא הצליח להירדם.
רמוס נאנח. הוא לא הצליח להירדם מסיבה מאוד מסוימת.
"But when you're falling for your best friend's girl
There really isn't much you can do."
רמוס אהב את לילי. הייתה תקופה שהוא ניסה להכחיש את זה, הוא לא רצה לבגוד בחבר הכי טוב שלו. בסוף הוא בערך השלים עם זה שג'יימס ולילי יהיו זוג והוא ייצפה מהצד. בערך.
"More than once, I've caught her stealing glances
We've more in common than they ever did,"
הוא ולילי היו חברים טובים. בהתחלה הוא היה הקונדסאי היחיד שאיתו לילי הייתה מוכנה לדבר בכלל. הם הסתובבו ביחד כל זמן שהוא לא הסתובב עם הקונדסאים האחרים, ודיברו על הכל. כמעט.
"Both know there's chemistry, though we try to deny it
I wish I'd kissed her before that Potter kid."
בהתחלה זה לא הפריע לג'יימס. עד גיל שש-עשרה בערך, הוא עדיין היה פוץ נפוח שחשב שלילי מסתובבת עם רמוס רק כדי להתקרב אליו. אחרי זה הוא התבגר קצת והתחיל לחשוד ברמוס ולילי. רמוס לא רצה לאבד את ג'יימס, הוא פחד. הוא חשב שכדאי להתרחק קצת מלילי. רמוס קילל את הפחדנות שלו.
"I played the good kid while prongs managed mischief
A lot of good it did, you had eyes only for him,"
ואז לילי וג'יימס התחילו לצאת ורמוס ניסה להתגבר על הקנאה. בהתחלה עדיין היו שיחות קצרות, בעיקר על לימודים, ומבטים שמנסים להגיד יותר. אחרי זה נשארו רק המבטים .רמוס התגעגע לזמנים בהם לילי לא סבלה אף אחד אחר מהקונדסאים.
"I know, I should have seen this coming
Your silver bullet tongue is what did my heart in."
אחר כך הגיע נשף יום האהבה, ולילי הייתה עם ג'יימס. בסוף הערב, בחדר, הוא גילה שג'יימס הציע נישואין ללילי והיא הסכימה. סיריוס שאל אותו למה הוא החיוך שלו נראה כל כך מוזר.
"I don't want to be a werewolf on Valentines Day,"
יום אחרי זה היה ירח מלא. פעם ראשונה מאז שרמוס זכר את עצמו, הוא חיכה לזה. האנושיות נשארת בצריף המצווח, עם הבגדים הקרועים.
"It's so lonely being a werewolf on Valentines Day."
הוא שכח כבר שכשהוא נח במרפאה הדבר היחיד שיש לו לעשות זה לחשוב. או לקרוא, כשמאדם פומפריי הרשתה לו. היום לא. היום הוא צריך להתמודד עם המחשבות שלו.
I don't want to be alone on Valentines Day…""
רמוס חשב על העתיד. הוא יזדקן לבדו ויקווה שלילי מאושרת. וג'יימס.
הוא תמיד ידע שהוא ימות מתישהו. הוא לא ידע שזה יהיה מקנאה.
מישהו נכנס. סיריוס. הוא בחן את רמוס. "ירחוני, מה קרה?" רמוס ידע שהוא לא מתכוון לליל הירח המלא.
הוא היה מספר הכל לסיריוס, סיריוס היה יכול להקשיב. להבין. אולי לעזור, איכשהו. אבל הוא פחד שג'יימס יגלה. שלילי תגלה. שסיריוס יעזוב אותו.
לעזאזל עם הפחדנות שלו.
"כלום, סיריוס... פשוט כלום."
