היי, הסיפור הזה יעסוק אחרי 400 שנה כאשר פרסי, אנבת', ניקו, תאליה וגרובר הפכו לאלים.
פרק 1: חבר שלי סאטיר?
Pov הלי
הייתי בארמון גדול בצבע חום כמו האדמה וראיתי גבר ואישה מדברים.
שמעתי אחד מהם אומר:" אנחנו צריכים לעשות משהו, אנו לא יכולים להשאיר אותם אצל מישהו אחר".
"זו הדרך היחידה בשבילנו" אמרה האישה "כך הם יתחילו לשרוד בעצמם עד גיל הבגרות".
התעוררתי בבהלה וזינקתי מהמיטה.
הלכתי לצחצח שיניים ולהתקלח וכל הזמן חשבתי על שני האנשים הללו ולמה ראיתי אותם. אה שכחתי להציג את עצמי אני הלי, אני בת 16 ויש לי אחות קטנה בת 12 ששמה דיאנה.
אני לא יודעת למה אבל ניראלי שההורים שלי אימצו אותי שהייתי קטנה.
פתאום אמי קטעה את מחשבותיי:" הלי ודיאנה בואו לאכול ארוחת בוקר".
כאשר הגעתי לחדר האוכל הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה כבר 7:58 אז מהר רצתי חזרה לחדר שלי לקחתי את התיק ושמעתי פתאום את אמי אומרת:" הלי את באה לאכול ארוחת בוקר?".
"אמא אני צריכה ללכת לבית ספר השעה 8:00, דיאנה תיקחי את התיק שלך ובואי איתי לבית הספר" צעקתי.
אחרי כמה דקות אני ודיאנה היינו בבית ספר.
כאשר הגעתי המורה שאלה:" הלי למה איחרת לבית ספר?"
"התעוררתי מאוחר" עניתי.
שהתיישבתי במקומי שאל החבר הכי טוב שלי דן:" את באמת התעוררת מאוחר או שקרה משהו אחר כמו מפלצות או משהו?".
"אל מה אתה מדבר מפלצות וכאלה?" שאלתי
"לא, לא משנה" ענה.
השיעור השני שלי היה מיתולוגיה יוונית והמורה שלי מר ברונר נכנס לכתה ואמר:
"היום תלמידים יש לי עבודה לתת לכם".
"אוף" שמעתי כמה ילדים אומרים.
אני מאוד אוהבת מיתולוגיה יוונית אז אמרתי לדן:
"רוצה להיות איתי ביחד?"
"בטח" אמר.
מר ברונר הסביר לנו שאנו צריכים לבחור שני אלים יוונים ולרשום מה הקשרים בין שני האלים ואיך הם מסתדרים אז שהלכנו לקפיטריה לארוחת צהרים שאלי את דן:
"איזה אלים אתה רוצה שנרשום בעבודה שלנו?"
"אני דווקא אוהב את האלים האחרונים שנוספו: פרסי, אנבת', תאליה, ניקו וגרובר" ענה.
"אה אז אני רוצה את פרסי ואנבת' לדעתי הם הכי חמודים" עניתי.
במקום להגיד משהו הוא הלך לקחת עוד אנצ'ילדה אז לקחתי את ההזדמנות והלכתי לדבר עם דיאנה:
"נו דיאנה איך היום שלך עד עכשיו?" שאלתי
"לא טוב" ענתה "מר ברונר הביא לנו עבודת סיכום שצריך לבחור אל מסוים ולסכם עליו".
"באמת" עניתי "גם לנו נתנו עבודה לעשות".
"מהי" שאלה
"לבחור שני אלים יוונים ולרשום מה הקשרים שלהם ואיך הם מסתדרים" אמרתי.
"אני עושה את העבודה עם דן ובחרנו לעשות על האלים: פרסי ואנבת'" המשכתי.
"אה" אמרה " אני עושה את העבודה עם אח של דן ג'ורג' ובחרנו לעשות על האל האדס כי לדעתנו הוא הכי מעניין" אמרה.
בינתיים חזר דן עם ג'ורג' ואמר" שמעתי שגם לכם יש עבודה בנושא האלים היוונים נכון דיאנה?"
"כן" אמרה.
"יופי אז את יודעת שאני יכול לעזור לכם תמיד" אמר
"כן תודה".
בינתיים נשמע הצלצול ואני ודן הלכנו לשיעור שחייה.
כאשר הגענו ראינו שכולם כבר היו בבגד ים אז פנינו לחדר ההלבשה בשביל להחליף גם.
חדר ההלבשה של הבנות היה גדול בצבע ורוד עם מלתחות מרופדים. כאשר החלפתי בגדים תהיתי "אולי אני צריכה לספר לדן על החלום המוזר שהיה לי"
"לא נשמור אותו לעצמי עד שיגיע הרגע הנכון להגיד אותו" אמרתי לעצמי.
כאשר יצאתי מחדר ההלבשה ראיתי מפלצת גדולה בצבע שחור עם עיניים אדומות שאמרה:"אני אהרוג אותך!" והתנפלה עליה שנייה לפני שעמדתי למות שמעתי חיתוך עם חרב ואז המפלצת נעלמה. זה היה דן שהציל אותי אך כשאר הסתכלתי על רגליו ראיתי שאין לו רגליים, לחבר הכי טוב שלי היה, היה פרסות!
"בואי" הוא אמר "הולכים לקחת את אחותך כי גם היא נצאת בסכנה".
"כ-כן" גמגמתי
כשהגענו לקחת את אחותי ראיתי עוד מפלצת אך היא הייתה קטנה יותר אך יותר מפחידה.
היה לה עור אדום ציפורניים באורך 20 סנטימטר ועיניים שחורות.
לפני שהבנתי מה קורה היה עוד חיתוך עם חרב והמפלצת התפוררה.
אז ראיתי את ג'ורג' ואת דיאנה הולכים לכיוון שלנו אז מהר רצתי לדיאנה חיבקתי אותה חזק ואמרתי:
"את בסדר? נפגעת?"
"לא" ענתה ואז שאלה את ג'ורג' ואת דן:
"למה יש לכם פרסות ולא כפות רגליים?" שאלה
"כי אנחנו סאטירים" אנו שניהם בו זמנית.
"אני חושב שצריך לקחת אותם למחנה, כירון יודע מה קרה עכשיו?" שאל ג'ורג'
"כן ואתה צודק צריך לקחת אותם למחנה החצויים".