כתב ויתור: פלונטר ופלונטר הסדרה לא שייכים לי.
ווריאן היה רפוי באחיזת זוג השומרים שגררו אותו לתא שלו.
אם במקרה חשבתם שהוא פשוט שומר את האנרגיה שלו ל"תוכנית" אני עצובה להודות שלא ממש היה לא תוכנית.
הוא פשוט ויתר.
אנשים בימים האלה.
השומרים היו צריכים להרים אותו כשהגיעו למדרגות, מכיוון שסירב לרדת בעצמו, שהם למדו כשגילגל על המדרגות הראשונות.
סוף-סוף הגיעו לדלת גדול מברזל. הדלת לגוש התאים.
הם פתחו אותו והביאו אותו לתא ליד דלת גוש התאים.
לקיר היה מחובר ארבע אזיקים עם מאניות על הקצת של כל אחד מהם.
המראה הקודר שיחרר את הפחד הקבור בליבו, ונתן לו לטפור את דרכו לחזה שלו. יבבה קטנה חילץ מבין שפתיו, והוא היתפתל בידיהם.
אחיזתם התחזק, שגרם לו לצעוק.
הוא קיבל מבט רחמים מאחד השומרים, וביטנו התכווצה.
הוא לא רצה את החמלה שלהם.
הוא סיתר את הפחד שלו במסכת אדישות קרירה.
הם נעלו עליו את האזיקים.
ברגע שלא החזיקו אותו, הוא נפל ארצה על ארבע. לעזאזל, למה היו האזיקים האלו כל כך כבדים?
ווריאן נאבק לעמוד על רגליו, וציפה את השומרים שנעלו את התא ואת הגוש תאים, והלכו.
האזיקים היו ארוכים באופן מפתיע, ונתנו לא לנוע בכל התא.
הוא התיישב על המיטה. הוא כבר התגעגע לרודיגר. הם לא נתנו לדביבון להישאר איתו. בטח בגלל כל הסיפור הזה עם הדביבון-מפלצת.
הוא היה בבית סוהר, ועכשיו… לא היה מישהו להציל את אבא שלו. אף אחד.
הוא נשך את שפתו, ונתן לכמה דמעות לטפטף מעיניו.
"אל תדאג, אבא." ווריאן לחש. "אני אברר את זה."
משהו דומה לנחישות ערר בתוכו. הוא העלה את קולו. "אני מבטיח."
הוא התחיל לשיר: "אני אעשה אותך גאה, אמצא את התשובות ואשחרר אותך."
הוא עמד, מתאמץ נגד כובד האזיקים. "אל תדאג, כל מה שזה יקח, אני מוצא דרך."
ווריאן גרר את עצמו לדלת התא, האזיקים איתו, מחליקים על רצפת האבן כמו נחשים. הוא תפס בידיו את המוטים. "ואני נודר עכשיו, כל מה שיקרה לי, כל מי שעומד או עמד בדרכי, הם הולכים לשלם!"
הוא נתן לידיו ליפול לצדדיו. "הם. ישלמו." הוא לחץ את ידו.
"וואו."
מצוין. נערה.
"מה את רוצה?" הוא נהם.
"לדבר איתך, דה." עיניים כחול נוצצות הציצו דרך המוטות, מהתא מולו.
הוא לא יכל לראות אותה כי הלילה, כמו ששכחתי לומר.
"אני לא רוצה לדבר."
"אתה תרצה בקרוב." היא אמרה בעליצות. "משעמם רצח פה. קוראים לי בלאיד. אתה ווראין, נכון?"
הוא לא ענה, פשוט שכב במיתה.
"המפף. טוב, ברוך הבא לשאול של קורונה בכל מקרה."
מכתב מהכותבת- בלאיד זה "סכין" באנגלית.