*מתברר שאפשר לשלוח בקשת הצטרפות לarchive of our own באתר שלהם ולא ידעתי על זה. תודה למי ששלח אליהם בקשת הצטרפות בשמי.
חודשים עברו מאז ששי-רה(אדורה) הביסה את הורד פריים(המנהיג העליון של ה"הורד" – צבא כובשים בין גלקטי), הביאה שלום לאתריה(העולם שבו מתרחש הסיפור), ויצאה עם חבריה למסע בכדי להשיב את הקסם ליקום.
המסע לא היה קל או פשוט. בכוכבים שונים אדורה וחבריה התקבלו בצורות שונה; בחלקם בידידות ובברכה, בחלקם באדישות ובסקפטיות, ובמעטים בפחד ואף בעוינות. חוויותיהם המגוונות של אדורה וחבריה הפכו את המסע לבלתי נשכח, אך כמו כל דבר טוב בחיים, גם המסע היה חייב להסתיים.
לגלימר יש הרבה מה ללמוד עד שתהיה מלכה טובה לממלכת הירח הזוהר, בו רוצה להרחיב את לימודיו הטכניים, אבל קטרה(בת הזוג של אדורה) ואדורה לא יודעות מה הן רוצות לעשות. הן גודלו להיות חיילות, וכל חייהן סבבו סביב שירות, לחימה והקרבה, אבל עכשיו אין יותר צורך בזה.
במשך ימים הן מטיילות עם סופה(חד הקרן המעופף של אדורה/שי-רה) באתריה, רואות מקומות שלא היה להן מושג שקיימים, מבקרות בממלכות שונות, מתראות עם חברותיהן הנסיכות ומדי פעם עולות לאחת על השניה על העצבים.
יום אחד אחר צהריים, סופה מחפש את אדורה וקטרה ברחבי היערות הלוחשים(זה השם של היערות), ומוצא אותן עושות פיקניק.
אדורה! סוף סוף מצאתי אותך! את חייבת לבוא איתי! לרז יש משהו מאוד חשוב להראות לך! - סופה צועק בהתרגשות כשהוא נוחת.
מה בקשר אלי?! גם אני נמצאת כאן! - קטרה אומרת ברוגז.
כן.. פשוט.. רז לא ממש מחבבת אותך – סופה משיב במבוכה.
מה זה קשור?! אנחנו לא חייבות לדבר אחת עם השניה! - קטרה קמה ומרימה את הקול.
אבל הביקור האחרון אצלה לא הסתיים יפה בגללך – אדורה אומרת במבוכה.
זאת לא אשמתי שהזקנה הסנילית לא יודעת מה היא עושה וכל הזמן קוראת לך מארה(השי-רה שקדמה לאדורה)! - קטרה משיבה בכעס ומשלבת את ידיה.
זאת לא אשמתה שאת גסת רוח! - אדורה קמה ואומרת בכעס.
תראו; רז אמרה לי לקרוא לאדורה מהר, היא לא אמרה שום דבר בנוגע לקטרה והיא לא הזכירה אותה לפני שהיא נזכרה בהחרב אז... - סופה אומר לשתיהן אך אדורה מתפרצה באמצע לדבריו.
איזו חרב? - אדורה שואלת מופתעת.
כשטיילתי הבוקר עם רז, היא כרגיל דיברה על מארה ופתאום היא נזכרה איפה מארה קברה את החרב של החבר שלה – סופה משיב בהתרגשות.
מארה לא הזכירה שהיה לה חבר – אדורה אומרת בתמיהה.
רז פתאום נזכרה שלמארה היה חבר ושהיתה לו חרב כמו חרב ההגנה(החרב המקורית של אדורה/שי-רה) – סופה אומר בהתרגשות.
מה?! - אדורה צועקת בהפתעה.
היא התכוונה שהחרב נראת דומה לחרב ההגנה? - קטרה שואלת בסקפטיות.
לא היא התכוונה שהחרב קסומה כמו החרב ההגנה – סופה משיב בהתרגשות.
מה?! - אדורה צועקה בתדהמה.
ממה את מתרגשת?! רז בקושי יודעת איפה היא נמצאת. אני לא יודעת איך היא בכלל זוכרת להתלבש אחרי שהיא קמה בבוקר – קטרה אומרת לאדורה בסקפטיות.
תאמיני לי יש משהו בקשר לחרב הזאת, אני מרגיש את זה! אחרת הייתי מחכה שתחזרו לארמון במקום לחפש אותכן בכל היער – סופה אומר לקטרה בהתרגשות ובביטחון.
למה היית צריך לחפש אותנו? חשבתי שאתה מרגיש איפה אדורה נמצאת כל הזמן – קטרה אומרת בתמיהה.
זאת אשמתי. אם אני רוצה, סופה לא יכול להרגיש איפה אני נמצאת – אדורה משיבה כשהיא מסמיקה.
כן, באמת תודה בקשר לזה! - סופה אומר בכעס.
יש לך נטיה להופיע ברגעים לא הולמים! - אדורה מרימה את הקול ולחייה נעשות עוד יותר אדומות.
זאת לא אשמתי שאני מרגיש שאת בסכנה כשאתן עושות... - סופה משיב בכעס, אבל קטרה קוטעת אותו לפני שהוא מסיים את המשפט.
בכל מקרה, מה שמצאתם זה בטוח לא מה שרז אומרת שזה - קטרה אומרת במבוכה ובסקפטיות.
יש רק דרך אחת לגלות. סופה, קח אותי אל רז. קטרה, אולי עדיף שתחכי לי בארמון – אדורה אומרת בטון סמכותי.
בסדר, תעשי חיים – קטרה משיבה באפתיות ומתחילה לאסוף את הצלחות והסכו"ם.
אדורה מנשקת את קטרה על השפתיים(לא צרפתית), עולה על גבו של סופה וביחד הם עפים אל ביתה של רז.
רז? את כאן? - אדורה שואלת כשהיא נכנסת אל ביתה של גברת רז, אבל אין תשובה. מבחוץ סופה שואל אם היא בפנים, ואדורה משיבה בשלילה ויוצאת בחזרה החוצה. היא אומרת שאולי רז הלכה אל עתיקות של הראשונים(המתיישבים הראשונים באתריה), ושניה לאחר מכן היא שומעת את קולה של רז.
מי זה שם? עוד רוחות רפאים? - רז צועקת כשהיא רואה ממרחק את אדורה וסופה. אדורה קוראת לה בשמחה ומנופפת לשלום. רז מתקרבת לאט, אוחזת בשתי הידיים במטאטא שלה וקומצת את עיניה.
זה רק אנחנו, סופה המדהים ואדורה! - סופה אומר בקול רם ובשירה, אבל רז ממשיכה להתקרב בצורה ממאיימת.
מארה? מארה! חמודה, איפה היית? אמרת שתבואי לאסוף איתי גרגירים היום! - רז אומרת בתמיהה כשהיא מספיק קרובה לאדורה ולסופה. היא מסתובבת בכדי לקחת את הסל המלא בגרגירים, שהניחה על האדמה כשהבחינה באדורה ובסופה.
רז, זאת אני, אדורה! - אדורה משיבה עם חיוך נבוך.
כמובן שאת אדורה! אני כזאת טפשונת, זה הזמן הלא נכון. לא חשוב, היום אני מכינה פשטידה ואת וסופה מוזמנים להשאר לארוחה. יש לי תפוחים בשבילך סופה – רז אומרת בשמחה עם חיוך רחב.
יש! - סופה צועק בשמחה כאילו הוא זכה בפרס.
רז, מה בקשר לחרב שמצאת? - אדורה שואלת עם חיוך נבוך ובתגובה רז שואלת "איזו חרב?" בטון מופתע.
החרב שמצאת כשטיילת הבוקר עם סופה! החרב של החבר של מארה! - אדורה משיבה בנבוכות ובחוסר סבלנות.
מה? חמודה, יש לך חבר? למה לא אמרת לי? מזל טוב! - רז אומרת בהתפלאות ובשמחה.
לא לי, למארה! אני אדורה! - אדורה משיבה בחוסר סבלנות.
או! כמובן אדורה חמודה, לך יש את אשת החתול המעצבנת ההיא... - את החלק השני של המשפט, רז אומרת בטון כועס. היא מניחה את הסל על השולחן, מוציאה מתוכו חלק מהגרגירים ושמה אותם על בצק בתוך תבנית.
...אחרי כמה שניות של שקט, אדורה שוב שואלת בקשר לחרב.
החרב? למארה לא היה חבר. או שאולי היה לה? אולי הוא היה אחיה. או בן דודה. או אבא שלה? לא! הוא היה יותר מדי צעיר בכדי להיות אבא שלה! - רז מדברת מהר בבלבול, בזמן שהיא מכינה את הפשטידה.
רז, זוכרת את החרב שאני מצאתי הבוקר? את נזכרת בערך איפה מארה קברה אותה, ואני הרגשתי בדיוק איפה מארה קברה אותה! ו.. את הוצאת אותה מהאדמה עם הקסם שלך ואמרת לי לקרוא מהר לאדורה – סופה אומר את המשפט הראשון בטון גבוה וגאה, ואת המשפט השני בטון נמוך.
...החרב ההיא. מארה קברה אותה ביחד איתו. היא אמרה לי איפה לפני ש.. לפני ש... – רז אומרת את זה בעצב, ושתי דמעות זולגות משתי עיניה.
...איפה החרב עכשיו רז? - אדורה שואלת בטון רך וסימפטי. רז לא עונה לה מיד. היא מדליקה את התנור, שמה את הפשטידה על הקצה של התנור, ודוחפת אותה אל תוך התנור עם כלי מתכת כבד.
החרב! - אדורה אומרת בהפתעה.
מה? - רז משיבה בבלבול, וסופה אומר לרז בחוסר סבלנות, שהיא מחזיקה את החרב.
אה? אז בגלל זה פתאום כל כך כבד לי! לא הבנתי למה.. הנה, קחי חמודה. החבר שלך בטח שכח את זה כאן – את שלושת המשפטים הראשונים רז אומרת בבלבול, אחריהם היא מסתובבת אל אדורה, ובחיוך מושיטה לה את החרב.
החרב כסופה והיא נראת כל כך שונה מכל חרב אחרת שאדורה ראתה בחיים שלה. לא במובן רע, זאת החרב היפה ביותר שהיא ראתה בחייה, אחרי החרבות שלה כמובן.
אדורה מושיטה את היד אל החרב וכשהיא נוגעת בה, הכל נעשה לבן ושניה אחרי זה היא רואה תמונות ושומעת קולות.
מארה? הכל בסדר? - רז שואלת בבלבול ובדאגה.
מ.. מה? - אדורה אומרת בבלבול וממצמצת, וסופה בדאגה אומר לה שהיא קפאה לרגע. רז מוסיפה בהתפלאות שהעיניים שלה זהרו וזה היה כל כך יפה.
כ.. כן, אני בסדר - אדורה משיבה, ולאט היא שוב מושיטה את היד אל החרב, ולוקחת אותה מהידיים של רז. רז מסתובבת בחזרה אל התנור, ואדורה מחזיקה ביד את החרב ומסתכלת עליה.
אדורה? - סופה שואל בדאגה, ואדורה משיבה בטון רגוע שהכל בסדר, מבלי להסתכל אליו.
מה קרה מקודם? הפעם האחרונה שראיתי מישהו קופא ככה זה היה אור תקווה(בינה מלאכותית).. ואז יצאנו להרפתקה ותיקנו מגדל והיה לנו כל כך כיף! אנחנו הולכים לתקן עוד מגדל? רק אל תקפאי באמצע ב... - את השאלה והמשפט אחריה סופה אומר בדאגה, ואת השאר הוא אומר בשמחה ובהתרגשות.
לא, אני בסדר. פשוט החרב הזאת ניסתה לתקשר איתי – אדורה משיבה בחיוך.
..מה היא אמרה? - סופה ממצמץ, מסתכל על אדורה במבט מוזר ושואל בתמיהה.
אני לא יודעת. שמעתי קולות וראיתי כל מיני תמונות, אבל זה היה כל כך לא ברור. זה דומה לפעם הראשונה שהשתמשתי בחרב ההגנה, אבל זה לא אותו הדבר – אדורה אומרת בסקרנות.
כבר קרה לך משהו כזה?! וואו! אנחנו מכירים כבר שנים, ולפעמים את עדיין מצליחה להפתיע אותי עם כל המוזרויות שלך! - סופה אומר כשהוא מסתכל על אדורה כאילו היא חייזר(האמת היא שאדורה באמת חייזר).
אומר הסוס המדבר... - אדורה משיבה ברוגז ונועצת בסופה מבט זועף.
אני מיוחד ודוגמה לכל הסוסים! ..אז למה עם החרב הזאת זה לא אותו הדבר? - לרגע סופה מרים את ראשו, מחייך ואומר בגאוה ובהתנשאות, אחריו הוא מביט לאדורה בעיניים ושואל בסקרנות.
כי כשהשתמשתי בחרב ההגנה בפעם הראשונה, המילים והתמונות היו ברורים. גם החרב הזאת קסומה והיא טכנולוגיה של הראשונים, אבל כשנגעתי בה הרגשתי שהיא לא מיועדת לי – אדורה משיבה.
אז היא מיועדת לשי-רה אחרת? שי-רה ממין זכר? - סופה שואל בהשתוממות ובסקרנות.
אני לא יודעת, אולי. מארה לא אמרה שום דבר בקשר לעוד חרב, או לעוד שי-רה, או שהיה לה חבר – אדורה עונה בחוסר בטחון.
...איך זה שאתה לא הרגשת את החרב הזאת עד היום? היינו צריכים כל עזרה שיכולנו למצוא נגד ההורד! - אדורה מתלוננת בכעס.
ממרחק אני מרגיש את הטכנולוגיה של הראשונים רק כשהיא פעילה ב100%, ולפני שנגעת בחרב הזאת היא היתה פעילה בפחות מ10% - סופה משיב בטון מבטל ואדורה לא מגיבה. היא פונה לרז, ושואלת בסקרנות אם מארה ספרה לה משהו בקשר לחרב.
חרב? על איזו חרב את מדברת חמודה? או הפשטידה מוכנה! - רז משיבה בבילבול, בשמחה ובצפיה. אדורה נאנחת בתסכול וחושבת שלא משנה, כי אנטראפתה בטוח תוכל לספר לה כמה דברים על החרב הזאת.
רז מכריזה שהארוחה מוכנה וסופה צועק באושר "יש! תפוחים! וואו!", ושלוש שניות לאחר מכן הוא שואל בבלבול "..אה רז, איפה התפוחים?".
תפוחים? איזה תפוחים? אין לי תפוחים היום חמוד – רז משיבה בבלבול.
אההההה! - סופה אומר בקול רם ובתסכול גדול.
לאחר הארוחה, אדורה וסופה נפרדים לשלום מגברת רז ועפים אל טירת קריפטו, משכנה של אנטראפתה - נסיכת ממלכת דריל, ושל בן זוגה הורדאק - המנהיג לשעבר של ההורד באתריה ושיבוט של הורד פריים, שחי איתה מאז נפילתו של הורד פריים. ביחד איתם גרים ג'ף – שיבוט של הורד פריים שהצטרף אל המרד נגדו, ואמילי – רובוט של ההורד שאנטראפתה תיכנתה מחדש, ועכשיו היא(כן זאת "היא" ולא "זה") חית המחמד של נסיכת דריל.
לאחר שסופה ואדורה נוחתים בחצר טירת קריפטו, ג'ף ואמילי מקבלים את פניהם בדלת הכניסה לטירה.
אחותי! כל כך טוב לראות אותך שוב! - ג'ף אומר בשמחה ומחבק את אדורה ולצידו אמילי מצפצפת בשמחה.
היי ג'ף.. היי אמילי... - אדורה משיבה בחנק ובמבוכה, אף על פי כן היא לא מתנגדת לחיבוק.
..ג'ף, אתה חונק אותה... - סופה אומר באפטיות.
או! אני מתנצל אחותי! אני פשוט כל כך שמח לראות אותך ואת סופה! - ג'ף משחרר את אדורה ופונה אל סופה בכדי לחבק אותו, אולם סופה מתרחק ממנו.
ג'ף.. ס.. סופה לא.. אוהב חיבוקים.. מספיק ש.. שתגיד לו שלום! - אדורה אומרת תוך כדי שהיא מתנשפת.
מתנצל אחי, לא התכוונתי לרע - ג'ף משיב בחיוך ובטון מתנצל וקורץ אל סופה. סופה בתגובה צוחק צחוק נבוך ואומר שזה בסדר.
...אאאזזזז אתה יכול לקחת אותנו אל אנטראפתה והורדאק? - אדורה שואלת עם חיוך נבוך לאחר מספר שניות של שקט מביך. ג'ף עם חיוך נבוך משיב שכמובן ושיבואו איתם בבקשה, ומלווה עם אמילי אותה ואת סופה אל תוך הטירה.
...אז למה קראת לעצמך ג'ף? חשבתי שלא הפריע לך כשקראנו לך "ההורדאק הלא נכון" – סופה שואל לאחר דקה או שתיים של שקט מביך.
אחי שנא את הכינוי הזה ודרש שאבחר לעצמי שם שונה משלו, אבל לא היה לי מושג איך לקרוא לעצמי, אז אחותי(אנטראפתה) נתנה לי את השם ג'ף – ג'ף משיב במבוכה ובעצב. אדורה שואלת אותו למה הוא נשמע עצוב, ואומרת שג'ף זה שם יפה. הוא עונה לה שהסיבה שהוא נשמע עצוב, לא קשורה לאיך שהשם נשמע.
תן לי לנחש, ג'ף היה שם של רובוט שאנטראפתה פוצצה – סופה כמעט צוחק כשהוא אומר את זה, וג'ף מהנהן בראשו מבלי לאמר מילה. אדורה בתגובה נותנת לסופה מכה קלה עם המרפק, ואת שאר הדרך אל אנטראפתה והורדאק, הקבוצה הולכת בשקט.
כשהקבוצה נמצאת במרחק של כמה מטרים, מהמעבדה שבתוכה נמצאים הורדאק ואנטראפתה, אמילי וג'ף עוצרים את סופה ואדורה ולפני שהם מספיקים לשאול למה...
קא-בום! - נשמע פיצוץ ולאחר שניה נפתחת הדלת, יוצא דרכה עשן ואנטראפתה והורדאק יוצאים החוצה משתעלים.
...היי אנטראפתה והורדאק - אדורה אומרת ומנופפת לשלום במבוכה.
היי... א.. אדורה... מ... מה... נשמע? - אנטראפתה אומרת תוך כדי שהיא משתעלת. סופה שואל במבוכה אם הם בסדר.
בטח! פשוט הניסוי... התפוצץ לנו בפרצוף... אבל הי... זה חלק ממדע – אנטראפתה משיבה תוך כדי שהיא ממשיכה להשתעל.
...הי ג'ף! אנטוניו התפוצץ ואני בטוחה ב95% שאי אפשר לתקן אותו אז אם אתה רוצה השם הזה שלך! - אנטראפתה חוזרת לדבר במהירות היפראקטיבית, אחרי שהיא מפסיקה להשתעל. היא והורדאק מתחילים לנקות את הפנים שלהם, וג'ף.. כלומר אנטוניו מודה לה בעצב.
אמרתי לך לחבר את ההארקה לפני שיצאת! למה לא חיברת אותה? - הורדאק נוהם וצועק על אנטוניו, אחרי שסיים לנקות את פניו.
אני מתנצל אחי, פשוט דעתי הוסחה כשראיתי את אדורה וסופה על המסך של האינטקום – אנטוניו מרכין את ראשו ואוזניו, משפיל את מבטו ומשיב בטון מתנצל, במבוכה ובדכדוך.
מטומטם! הרסת עבודה של שעות ויכולת להרוג אותנו! - הורדאק צורח ומתקרב אל אנטוניו בצורה מאיימת ואדורה נעמדת לפני אנטוניו על מנת להגן עליו.
תרגע הורדאק, ג'ף לא עשה את זה בכוונה.. אנטוניו! התכוונתי אנטוניו... - את המשפט הראשון אדורה אומרת בטון תקיף, ואת השאר בטון מבולבל ונבוך. שניהם מביטים אחד בשניה מבטים עוינים למשך מספר שניות, אחריהן הורדאק אומר לאדורה בטון סמכותי שהיא תרגע, כי הוא לא יפגע באנטוניו ובכל מקרה זה לא עניינה.
אז מה אתם צרכים היום? - אנטראפתה שואלת בפתאומיות, כרגיל היא לא באמת שמה לב למה שקורה מולה. אדורה מסמיקה ואומרת במבוכה ובגמגום, שהם לא צרכים סיבה מיוחדת בכדי לבוא לבקר. היא שואלת בהתממות ובגמגום אם הם באים רק כשהם צרכים משהו, ואנטראפתה עונה לה שכן, בכנות לא רגישה שכל כך אופיינית לה. אדורה לא מגיבה, היא רק מסמיקה עוד יותר ועומדת נבוכה.
במשך מספר שניות של שתיקה מביכה, סופה מביט באדורה, באנטראפתה, שוב באדורה, חוזר להביט באנטראפתה ולבסוף אומר בהתלהבות...
...מצאנו עוד חרב של הראשונים ובאנו בכדי שתבדקי אותה!
באמת?! תראי לי! תראי לי! תראי לי! תראי לי! - לפני שאדורה מספיקה לנעוץ מבט כועס בסופה, אנטראפתה נמצאת סנטימטר מולה עם נצנוצים בעיניים. אדורה מתרחקת בכמה סנטימטרים מאנטראפתה, מושיטה את היד אל הגב ושולפת את החרב שרז נתנה לה.
זאת טכנולוגיה של הראשונים? העיצוב הזה שונה לגמרי מעיצובים אחרים של הטכנולוגיה שלהם שאני ראיתי – אנטראפתה אומרת בסקפטיות, לאחר שהיא חוטפת את החרב מהיד של אדורה, וסופה משיב בביטחון שזאת בהחלט הטכנולוגיה שלהם.
ממ.. יכול להיות שזה עיצוב מתקופה קדומה יותר, מכל עיצוב אחר שאנחנו ראינו – הורדאק אומר בסקרנות כשהוא מביט מקרוב בחרב.
יש רק דרך אחת לגלות, למעבדה! - אנטראפתה צועקת בשמחה ובאושר.
רק רגע! את תזהרי איתה נכון? - אדורה אומרת בפחד ובדאגה.
...אל תדאגי אני לא אהרוס אותה.. 70% שלא אהרוס אותה, אני אשתדל להיות זהירה! - אנטראפתה אומרת באנרגטיות ולפני שאדורה יכולה להגיב, אנטראפתה משתמשת בשיער הקסום שלה, בכדי לברוח עם החרב אל מעבדה שהיא לא פוצצה בימים האחרונים, ואדורה רצה אחריה ביחד עם סופה ואמילי.
לא אתה! אתה עשית מספיק נזק! לך לחדר שלך! - הורדאק אומר לאנטוניו בטון תקיף וסמכותי, ואנטוניו מציית בעצב והולך כשאוזניו וראשו מורכנים.
...אז אני מבינה שבו חזר לירח הזוהר לפני שהגענו - אדורה שואלת משעמום אחרי יותר משעה שהיא מחכה, בזמן שהנסיכה אנטראפתה והורדאק בודקים את החרב, והורדאק עונה באפתיות שהיא מבינה נכון.
...בדרך כלל הוא נשאר עד מאוחר בכדי לעזור לכם בניסויים לא? - אדורה שואלת משעמום אחרי דקה של שקט, והורדאק משיב באפתיות, שיש לבו תוכניות להערב עם המלכה גלימר. אדורה שואלת משעמום מתי בפעם האחרונה סקורפיה בקרה אותם, והורדאק עונה ברוגז "אתמול".
לאחר מספר דקות של שקט, אדורה שואלת משעמום כמה זמן זה עוד יקח.
יותר ממה שזה אמור לקחת אם תמשיכי להפריע לנו! - הורדאק מרים את קולו ומשיב בכעס.
אדורה עדיין לא מאמינה שהורדאק הוא כעת אחד מהטובים. במהלך המלחמה נגד ההורד, היא דמיינה יותר מפעם אחת שהקרב הסופי יהיה קרב ישיר בינה לבינו(לפני שהיא ידעה על קיומו של הורד פריים). בסוף באופן מפתיע לא יצא להם להלחם ישירות אחת נגד השני, למעשה רק פעם אחת הם התראו במהלך המלחמה, כאשר היא היתה אסירה שלו.
אדורה כלל לא יכלה לדמיין לעצמה שהיא והורדאק אי פעם ידברו אחת עם השני, בטח לא כמכרים, אבל מתברר שהמציאות באמת עולה על כל דימיון.
למרות שהורדאק עדיין גס רוח, חם מזג וחסר סבלנות, הוא לא אלים ומרושע כפי שהיה. הוא היה שותף לפירוק "איזור האימה"(הכינוי לבסיס המרכזי של ההורד באתריה), הוא פירק את מה שנשאר מהצבא של ההורד ועכשיו הוא עובד עם אנטראפתה לקידום המדע לטובת דריל וכל אתריה. חוץ מזה, אנטראפתה אמרה שכשהם לבד, הורדאק מראה לה צד אכפתי, רך ואוהב שהוא לא מראה לאף אחד אחר.
אם הורדאק יכול להשתנות, אז כל אחד יכול להשתנות. אולי אני צריכה להגיד את זה על קטרה, אחרי הכל היא היתה יותר גרועה מהורדאק. אהבה באמת כובשת את הכל – אדורה חושבת לעצמה.
דבר אחד בטוח בקשר לחרב הזאת, היא חזקה, מאוד חזקה! - אנטראפתה אומרת בפתאומיות.
באמת? מה זה אומר? - אדורה שואלת בסקרנות ובהתלהבות.
זה אומר שהחרב עשויה מסגסוגת חייזרית כל כך חזקה, שכנראה אפילו שי-רה לא מסוגלת לשבור אותה – הורדאק עונה בטון רגוע. אדורה שואלת בבלבול אם לא כל הטכנולוגיה של הראשונים, עשויה מחומרים שהם לא מאתריה?
חוץ מדארלה(ככה אנטראפתה קראה לספינת כוכבים של הראשונים), כל פיסת טכנולוגיה שבדקתי עשויה מחומרים שקיימים באתריה. נראה שכמעט את כל הטכנולוגיה שלהם באתריה, הראשונים יצרו באתריה. כמובן את מעולם לא נתנת לי לבדוק את החרב המקורית שלך. אם תתני לי לבדוק את החרב החדשה שלך אולי... – אנטראפתה מסבירה במהירות נורמלית, ולאחר ההסבר היא חוזרת לדבר במהירות היפראקטיביות. אדורה קוטעת אותה בסוף המשפט ואומרת בביטול שאין סיכוי, ושואלת בסקרנות האם החרב עשויה מאותם החומרים שדארלה עשויה.
לא הסגסוגת שממנה עשויה החרב הרבה יותר חזקה - אנטראפתה משיבה בצפיה.
מה עוד גליתם? - אדורה שואלת בתקווה.
זהו זה. יעברו ימים עד שנגלה עליה דברים חדשים - אנטראפתה משיבה בצפיה. אדורה שואלת באכזבה ובחוסר סבלנות "ימים?"
ימים, שבועות, חודשים, מדע לוקח זמן! - אנטראפתה משיבה בצפיה ובהתלהבות.
אווווף! - אדורה אומרת בתגובה וביאוש מרכינה את ראשה.
זה יקח פחות זמן אם תפסיקי להפריע לנו! - הורדאק שוב מרים את קולו בכעס.
...זה יקח פחות זמן, אם אספר לכם את מה שגיליתי בקשר לחרב הזאת? - לאחר חצי דקה, אדורה מרימה את ראשה ושואלת באופטימיות.
..מה את כבר יכלת לגלות? - הורדאק שואל בזלזול ובסקפטיות, אדורה מתעלמת ממנו ומספרת על מה שארע כשנגעה בחרב.
אז למה לא אמרת מההתחלה? יש לנו בדיוק את מה שצריך בכדי לגלות מה ראית ושמעת! - אנטראפתה בהלהבות תופסת עם השיער שלה את החרב, ואת אחת מידיה של אדורה וגוררת אותה אל מחוץ למעבדה, לפני שהיא מספיקה להגיב.
אז הדבר הזה יקרא את גלי המוח שלי ויתרגם אותם לתמונות ולצלילים? - אדורה שואלת בחוסר בטחון ובפחד, והנסיכה אנטראפתה משיבה שזה בדיוק מה שהמחשב יעשה. אדורה שואלת בחוסר נוחות ובפחד אם הם כבר ניסו את זה.
למען האמת לא. זה מחשב שסיימנו לבנות בימים האחרונים מרכיבים שפרקנו ממחשבים של ההורד. בנינו אותו במיוחד בשביל הניסוי הזה ועד עכשיו לא מצאנו מישהו שמוכן להתנדב. אל תדאגי בדקנו את המחשב ביסודיות. הוא לא יתפוצץ או ישרף או יחשמל אותך - אנטראפתה מדברת מהר בהתלהבות ובהיפראקטיביות, בזמן שהיא מדביקה את האלקטרודות אל הראש של אדורה.
זה לא יגרום לי נזק מוחי נכון? - אדורה שואלת בפחד, לאחר שאנטראפתה מסיימת להדביק את כל האלקטרודות.
כמובן שלא טפשונת! ..רוב הסיכויים שלא! - אנטראפתה משיבה ובמהירות לוחצת על כמה מקשים במקלדת, בכדי להפעיל את האלקטרודות לפני שאדורה תתחרט.
אני מרגישה עקצוצים! הדבר הזה צולה לי את המוח! - אדורה צועקת בפאניקה לאחר עשר שניות. היא מנסה לנתק את האלקטרודות מראשה, אולם אנטראפתה עוצרת בעדה באמצעות השיער שלה.
את אמורה להרגיש עקצוצים! אם האלקטרודות היו צולות את המוח שלך כבר היית מתה עד עכשיו! - אנטראפתה מרימה את קולה בכעס.
מה בנוגע למחשב?! אין תמונה או קול ממנו! זה לא עובד! - אדורה אומרת בפחד ובדאגה.
בטח שאין תמונה או קול! את אמורה לעשות את מה שעשית כשנגעת בחרב! - אנטראפתה משיבה בכעס.
את בטוחה? - אדורה שואלת בקול חלש עם דמעות בעיניה.
כן! ב90%.. אני חושבת.. פשוט תנסי! - אנטראפתה משיבה בכעס ובצפיה. אדורה מסכימה לנסות, לכן אנטראפתה משחררת את ידיה של אדורה מהשיער שלה.
אדורה לוקחת את החרב, עוצמת את עיניה ומתרכזת.
זה עובד! זה עובד! - אנטראפתה צועקת בשמחה. אדורה פוקחת את עיניה מספר שניות לאחר מכן, שזוהרות לשניה לאחר שנפקחו, ומסתכלת אל המחשב.
אבל התמונות והקולות עדיין לא ברורים, הדבר הזה לא עזר! - אדורה מרימה את קולה בכעס, ומתחילה לנתק את האלקטרודות מראשה.
יש הרבה רעש אלקטרוני. לא נורא! זה לא משהו שלא צפיתי! במחשב הזה מותקנת תוכנה לניקוי רעשים אלקטרוניים - אנטראפתה אומרת באופטימיות ובצפיה. לאחר מספר דקות, התוכנה מסיימת לנקות עד כמה שאפשר את הרעשים האלקטרונים, מהתמונות ומהקולות.
תעצרי על התמונה הזאת! - אדורה אומרת כשהיא מתבוננת בתמונה של משהו, שנראה כמו גולגולת אפורה ענקית.
זה נראה כמו טירה בצורת גולגולת! בכדי להשתנות לשי-רה את אומרת "למען הכבוד של הגולגולת האפורה" לא? - אנטראפתה שואלת בסקרנות. אדורה משיבה בתמיהה, ש"הגולגולת האפורה" היתה השם של קבוצת המורדים של מארה(לפני אלף שנים), ושהיא חשבה שנלחמה בשם מארה והמורדים שלה, בכל פעם שהשתנתה. אנטראפתה מראה לה עוד כמה תמונות, אבל אדורה לא מזהה את אף אחד מהמקומות שבתמונות הללו, לא שהתמונות כאלה ברורות למרות ניקוי הרעשים האלקטרונים.
לאחר שהן מסיימות להסתכל על התמונות, אנטראפתה משמיעה לאדורה את הקולות ונראה שהיא מבינה את מה שהם אומרים, אף על פי שלאנטראפתה זה נשמע כמו ג'יבריש, למרות ניקוי הרעשים האלקטרונים. אדורה אומרת בתמיהה שאי אפשר להבין את רוב המילים; אלה שכן אפשר להבין הן "טירת הגולגולת האפורה", "מלך הגולגולת האפורה", "איטרניה" ו"הי-מן".
"איטרניה" היה השם של עולם הבית של הראשונים, "הי-מן" היה השם של שי-רה ממין זכר, בתקופת האימפריה הבין כוכבית שלהם – אדורה נבהלת כי הורדאק לפתע אומר את זה, כשהוא עומד קרוב מאחוריה. אחרי שהיא מסתובבת אליו, היא נושמת לרווחה ושואלת בסקרנות ובתקווה, האם הוא בטוח ש"איטרניה" היה השם של עולם הבית של הראשונים?
למי אכפת! את מבינה מה זה אומר?! זה אומר שהניסוי הוא הצלחה מוחלטת ושהחרב הזאת היא באמת טכנולוגיה של הראשונים! זאת בטח פיסת הטכנולוגיה הקדומה ביותר שלהם שנמצאה באתריה! אני מתה ללמוד אותה! - אנטראפתה צועקת בשמחה ובאושר, וחוטפת את החרב מידה של אדורה. אדורה נאבקת עם אנטראפתה שלא משחררת את החרב, וצועקת שהיא רוצה שקודם כל המלך מיכה(אבא של גלימר) יבדוק אותה.
אנטראפתה מספיק! - הורדאק מרים את קולו ואומר בטון סמכותי. "..בסדר מותק!" אנטראפתה משיבה בחיוך, משחררת את החרב ואדורה נופלת על הישבן שלה. הורדאק מנמיך את קולו, משפשף את עיניו ואומר שכבר מאוחר, ושהוא רוצה לסיים.
בוא נלך לעשות אמבטיה! ננסה את השמנים החדשים שג'ף, כלומר אנטוניו קנה הבוקר! - אנטראפתה אומרת בשמחה, בהתלהבות ובצפיה. הורדאק לא אומר דבר, הוא רק מחייך אליה לשתי שניות, ולאחר מכן פונה אל אמילי, ופוקד עליה ללוות את אדורה אל הכניסה לטירה.
אנטראפתה אומרת בשמחה ביי לאדורה, ויוצאת מהחדר יד ביד עם הורדאק. אדורה שמה את היד על הפה ומתאמצת שלא להקיא, כשפתאום הראש של אנטראפתה מבצבץ מבעד לכניסה לחדר.
דרך אגב, אחת הסיבות שהיה כל כך הרבה רעש אלקטרוני יכולה להיות בגלל שנגרם לך נזק מוחי, אז אם תרגישי שיש לך בעיות לתפקד, פשוט תהפכי לשי-רה ותרפאי את עצמך! - אנטראפתה אומרת ללא דאגה, כאילו זה שום דבר ומיד אחרי זה הראש שלה נעלם.
בדרך חזרה לארמון ממלכת הירח הזוהר, אדורה ספרה לסופה את כל מה שקרה אחרי שיצא מטירת קריפטו בכדי "לשאוף אויר", כלומר לחפש לעשות משהו לפני שישתגע משעמום.
אחרי שהם נחתו בחצר הארמון, הסתבר להם שבו והמלכה גלימר עדיין לא חזרו מהדייט שלהם, ושהמלך מיכה נמצא בדיון שימשך עוד זמן מה. אדורה שונאת לחכות אבל אין לה ברירה, אז היא אוכלת ארוחת ערב עם קטרה, ומספרת לה על כל מה שקרה בזמן שהיא ממתינה.
מה?! יש שי-רה ממין זכר? - קטרה אומרת בקול רם, היא לא מאמינה למה שהיא שומעת.
כנראה שהיה שי-רה ממין זכר לפני אלף שנים, וזה הדבר שמרגש אותך?! - אדורה אומרת בכעס, וקטרה שואלת בכנות "מה אמור להיות יותר מרגש מזה?"
שהמילה שחשבנו שהיא רק סיסמה כל הזמן הזה, היא בעצם השם של עולם הבית של הראשונים! שסוף סוף ראיתי משהו מעולם הזה, גם אם הן היו רק תמונות! - אדורה משיבה בכעס.
את רוצה שוב לנסות למצוא את עולם הבית החדש שלהם, נכון? - קטרה מרכינה את אזניה, משפילה את מבטה, מנמיכה את קולה ושואלת בחוסר צפיה.
...אתריה היא הבית שלי. אני אוהבת את העולם הזה ואלחם עליו שוב אם יהיה צורך, אבל.. אני רוצה לראות את העולם שממנו הגעתי, למצוא את המשפחה שלי, להכיר אותם – אדורה מנמיכה את קולה ומשיבה בטון מתנצל, אחרי כמה שניות שהיא חושבת על מה שקטרה אמרה.
חשבנו שאנחנו המשפחה שלך – בו אומר לפתע; הוא וגלימר עומדים בכניסה לחדר של קטרה ואדורה.
בו! גלימר! כמובן שאתם המשפחה שלי! לא יכולתי לבקש משפחה טובה יותר ממכם! פשוט אני רוצה גם להכיר את המשפחה הביולוגית שלי ו... – אדורה קמה ואומרת בטון מופתע ומתנצל.
את לא צריכה להרגיש רע אדורה, אני מבינה איך את מרגישה – גלימר אומרת בטון רך וסימפטי, אדורה עם דמעות בעיניים מודה לה, והם כולם מתחבקים את אחד מחיבוקי יחידת החברים הכי טובים שלהם, וגם מילוג(חית המחמד הקסומה של קטרה) מצטרף לחיבוק.
אז אני שומע שמצאת חרב של שי-רה ממין זכר, זה נכון? - אחרי שהם מסיימים את החיבוק, בו שואל את אדורה בהתלהבות ובעיניים מנצנצות. אדורה עונה בחיוך נבוך שכנראה שכן, ושהשם שלו היה הי-מן.
הי-מן! זה נשמע כל כך מגניב! אני יכול לנסות את החרב? - עם עיניים מנצנצות ובהתלהבות בו שואל את אדורה, והיא משיבה בהרגשה לא נעימה, שהחרב הזאת היא כמו חרב ההגנה, היא כנראה לא תעבוד עם מישהו שהוא לא אחד מהראשונים.
תני לו לנסות אדורה, אחרת הוא לא יפסיק לבלבל לנו את המוח בקשר לזה – קטרה אומרת בחיוך ואדורה מסכימה.
למען הכבוד של הגולגולת האפורה! ...למען הכבוד של הגולגולת האפורה! ...למען הכבוד של הגולגולת האפורה! - בו אומר בטונים שונים כשהוא מניף את החרב באויר פעם אחר פעם.
עכשיו מי משחק עם חפצים חדים?! חשבתי שאכפת לך מבטיחות חרבות בו! תזהר שלא תשבור משהו! - גלימר צועקת על בו.
רק שאלה אחת אדורה; איך את מתכוונת להגיע אל עולם הבית החדש של הראשונים? להורד פריים לא היה מושג איפה זה, ובמסע(להשבת הקסם ליקום) לא מצאנו אפילו רמז לקיום שלהם – קטרה שואלת בפרגמטיות.
א.. אני עדיין לא בטוחה. אור תקווה ידעה איפה הראשונים; כשהייתי תינוקת היא חטפה אותי לאתריה, דרך שער שהיא פתחה אל עולם הבית החדש – אדורה משפילה את מבטה ואומרת בחוסר בטחון. קטרה משיבה בפרגמטיות, שאור תקווה לא עובדת מאז שאדורה שברה את חרב ההגנה.
רק רגע! את לא חושבת לנסות להפעיל מחדש את אור תקווה נכון? - גלימר שואלת בחשש.
כ.. כמובן שלא! היא רימתה אותי ואותך וכמעט גרמה להשמדת אתריה! - אדורה משיבה בכעס.
חוץ מזה טירת הקריסטלים(משכנה של אור תקווה) בחתיכות. כמעט שום דבר שם לא עובד, חוץ מההולוגרמה המטופשת ההיא שעונה רק תשובות מוקלטות – קטרה אומרת בפרגמטיות. לפני שאדורה מספיקה להשיב, מיכה לפתע מברך אותה, את גלימר ואת בו לכבוד שובם. הוא עומד בכניסה לחדר של אדורה וקטרה, וגלימר אומרת בשמחה היי, ומיד אחרי זה נשמע רעש של התנפצות.
בו! אמרתי לך להיזהר! תניח כבר את החרב הזאת ותנקה את הרצפה מהקריסטלים ששברת! - גלימר צועקת על בו ומיכה צוחק במבוכה.
תודה שבאת הוד מעלתך. רציתי לבקש שתבדוק את החרב שבו נפנף בה, זאת חרב קסומה כמו החרב שלי – אדורה מבקשת בטון רשמי.
כמובן אדורה. כמו אמרתי לך, את לא חייבת לדבר איתי בצורה רשמית כל כך, בטח לא אחרי מה שעשית בשביל בתי, בשבילי, בשביל הממלכה ובשביל כל אתריה - מיכה אומר עם חיוך חם ונגש לקחת את החרב. אדורה משיבה במבוכה שככה היא גדלה, ושהיא לא יודעת אם אי פעם היא תתגבר על זה לגמרי. קטרה אומרת באנחה "הו אדורה...", ואחרי זה מחייכת ומנשקת את אהובתה על הלחי.
מיכה מרים את החרב, מחזיק אותה בשתי הידיים, עוצם את עיניו ואומר שהחרב הזאת לא מהעולם הזה, כי הקסם שבה מרגיש שונה מהקסם של אתריה. גלימר מציינת בצפיה שקסם של עולם אחד מרגיש שונה מקסם של עולם אחר.
...החרב הזאת, מקורה בטירת הגולגולת האפורה... - מיכה אומר ואדורה שואלת "כן?" בסקרנות ובצפיה. הוא מוסיף שהטירה נמצאת בעולם בשם איטרניה, ואדורה שואלת "כן?"בסקרנות ובצפיה גדולה יותר. הוא מוסיף שהחרב נתנה לגיבור שכונה הי-מן, ואדורה שואלת "כן?" בסקרנות ובצפיה גדולה עוד יותר. הוא מוסיף שהחרב נתנה על ידי השליט שכונה "מלך הגולגולת האפורה", ואדורה שואלת "ו?", בסקרנות ובצפיה גדולה אפילו עוד יותר.
...וזהו לעכשיו - מיכה פוקח את עיניו ושם יד על המצח, ואדורה אומרת "מה?" באכזבה אדירה. הוא מסביר שלתקשר עם הקסם שבחרב דורש הרבה מאמץ ועבר עליו יום ארוך. הוא מוסיף בעייפות שימשיך עם זה מחר, וגלימר אומרת בשמחה, בהתרגשות ובצפיה שהיא תעזור לו, וביחד הם יגלו את כל הסודות של החרב הזאת.
אדורה! ..אדורה! אדורה!
אההה! - אדורה פוקחת את עיניה ועוברת משכיבה לישיבה.
מממממ.. מה קרה? - את החלק הראשון של המשפט, קטרה אומרת כשהעיניים שלה עצומות ואת השאלה היא שואלת לאחר שפקחה את עיניה. אדורה שואלת בתמיהה אם היא לא שמעה אישה שקוראת בשמה וקטרה משיבה שלא, עוברת משכיבה לישיבה ושואלת בדאגה, אם זה כמו בלילה שבו אדורה עזבה את ההורד?
לפני שאדורה מספיקה לענות, דעתן מוסחת ע"י מילוג שיושב ומילל מול השולחן, עליו מונחת החרב שרז נתנה לאדורה. אדורה קמה מהמיטה, ניגשת אל השולחן וקטרה שואלת בחשש "אדורה?" וגם היא קמה מהמיטה.
..האישה שוב קוראת לי, הקול שלה מגיע מהחרב – אדורה מסתכלת על החרב כשהיא משיבה לקטרה.
החרב הזאת עפה מפה! - קטרה מרימה את הקול ואומרת בפחד גדול ותוך כדי תופסת את החרב.
אני יודעת שזה יכול להיות מאוד מסוכן, אבל החרב הזאת יכולה להיות הסיכוי היחיד שלי לפגוש את המשפחה שלי - אדורה מניחה את ידיה על הכתפים של קטרה, מסתכלת בעיניה ואומרת בטון סימפטי ונואש. קטרה מרכינה את ראשה ועוצמת את עיניה לכמה שניות, פוקחת אותם בחזרה, מסתכלת שוב בעיניה של אדורה ומשיבה שהיא בוטחת בה.
אדורה לוקחת את החרב בשתי ידיה, עוצמת את עיניה ומתרכזת.
מי את? - אדורה רואה אישה עם כנפיים בלבוש מוזר, שעל ראשה חובשת כובע שנראה כמו החלק העליון של ראש של ציפור כלשהי.
שמי הוא זוהר, ואני השומרת של טירת הגולגולת האפורה – אחרי שזוהר אומרת "טירת הגולגולת האפורה", אדורה פתאום מוצאת את עצמה בחדר גדול, למרגלות מדרגות שבראשן עומד כס מלוכה, ועליו יושבת זוהר.
לפני אלף שנים חרב הכח נעלמה, ומאז שומרות טירת הגולגולת האפורה לא הפסיקו לחפש אותה. לפני יותר מ21 שנים את נעלמת, ומאז ההורים שלך לא הפסיקו לחפש אותך. סוף כל סוף שני החיפושים הללו הגיעו אל סופם – כשהיא מתחילה לדבר, זוהר קמה מכס המלוכה, יורדת במדרגות וכשהיא במשפט השלישי, היא עומדת מול אדורה, מחייכת ומניחה יד על הכתף שלה.
את מכירה את המשפחה שלי? - אדורה שואלת בהתרגשות עם דמעות בעיניה.
כן. את הנסיכה אדורה, בת למלך רנדור ולמלכה מרלינה, אחות תאומה לנסיך אדם, אחיינית לנסיך קלדור ולמלכה אבלין ונכדה למלך מירו - אחרי שזוהר אומרת "כן", היא מורידה את היד מהכתף של אדורה ומדברת בטון רשמי.
אני רוצה לפגוש אותם! - אדורה אומרת בטון נואש ודמעות זולגות על הלחיים שלה.
השאירי בקרבת חרב הכח. בתוך יום אני אפתח שער מטירת הגולגולת האפורה, והמשפחה שלך תחכה לך מעבר לשער – זוהר אומרת בטון סימפטי.
תודה רבה לך... - אדורה אומרת בקול נרגש.
אדורה? מה קורה? הכל בסדר? - קטרה שואלת בדאגה גדולה, ומניחה את ידיה על הכתפיים של אדורה, אחרי שהיא רואה דמעות זולגות מהעיניים שלה.
בתוך יום אני אפגוש את המשפחה שלי... - אדורה פוקחת את עיניה ואומרת בקול נרגש. קטרה מחבקת אותה ובעיניים שלה גם מתחילות להתהוות דמעות.