פרק 2: מחנה החצויים
דיאנה pov
כאשר אני והלי הגענו הביתה בשביל ללכת למחנה החצויים שאלתי את אימי:
"אמא אני והלי הילדים האמיתיים שלכם"?(כבר ידעתי שהאלים היוונים קיימים ומה מחנה החצויים)
"לא" ענתה "אימצנו אתכן שהייתם קטנות בנות שנה".
"אז איך ידעתם איך קוראים לנו?" שאלתי
"היה רשום בפתק איך קוראים לכם ומתי נולדתם" ענתה
"טוב אנחנו אורזים והולכים לחברים שלנו"
"שם הם יעזרו לנו לחפש את ההורים האמיתיים שלנו" אמרתי
"טוב" ענתה
ישר רצתי חדר והתקשרתי לג'ורג':
"תבואו לקחת אותנו עוד 10 דקות טוב ביי".
"עם מי דיברת?" שאלה הלי
"דיברתי עם ג'ורג' הם יבואו לאסוף אותנו עוד 10 דקות אז תתחילי להתארגן ולארוז טוב?"
"טוב" ענתה
הלכתי לארון הוצאתי כמה מכנסיים קצרים, ג'ינסים, חולצות טריקו וגופיות וירדתי למטה.
הלי כבר הייתה מוכנה ואמרה לאימי החורגת:
"אני ודיאנה יוצאות ביי".
"ביי" אימי ענתה.
כשירדנו למטה ראינו את דן וג'ורג' כבר מחכים לנו.
כאשר נכנסו למכונית של דן הוא אמר:
"מחנה החצויים לא רחוק מכאן אבל בינתיים תנוחו" ציווה
"רק שאלה אחת" אמרה הלי
"איפה ממוקם הר אולימפוס בארצות הברית?"שאלה
"בבניין שליד הבניין שלכם, קוראים לו אמפייר סטייד" ענה ג'ורג'
"מה" צעקה "זה בניין לידינו" אמרה.
"כן אנחנו יודעים" –" עכשיו לכו לישון נעיר אותכן שנגיע טוב?" שאל
"כן" אמרתי
כשאר שמתי ראש מיד נרדמתי וחלמתי חלום מאוד מוזר הייתי בארמון מפואר בצבע אפור לבן. בתוך הארמון היתה אישה בלונדינית גבוהה עם עיניים בצבע אפור שהפכו את מראה ליפיפייה.
היא דיברה לעצמה אך שמעתי רק משפט אחד:
"מתי ניראה אותם שוב".
"דיאנה! דיאנה! קומי" צעקה הלי
"אה"! צעקתי
"איפה אנחנו" שאלתי אחרי שהתאוששתי
"אנחנו בגבול מחנה החצויים" ענה דן
כאשר הסתכלתי לכיוון השני ראיתי גבעה שם היה עץ אורן ענקי.
שעלינו לראש הגבעה אמר דן:
"אוקיי העץ הזה נקרא עץ תאליה כי פעם לפני כ- 400 שנה תאליה בת זאוס שכיום אלה היתה העץ הזה ופרסי, אנבת' וגרובר החיו אותה מחדש וכיום היא אלת העופות והקרח". אמר דן והמשיך:
"למטה נמצא מחנה החצויים"
הסתכלתי למטה וראיתי בית גדול ולבן הגודל ארבע קומות ועוד כ-15 בקתות קטנות יותר.
ראיתי גם מגרש כדורעף וקיר טיפוס ופניתי לג'ורג':
"אז אנחנו יורדים למטה?" שאלתי
"כן אנחנו הולכים להיפגש עם כירון-מדריך המחנה אתן כבר פגשתן אותו הוא מר ברונר" אמר.
כאשר היינו בתוך הבניין הגדול הלבן שדן אמר שנקרא הבניין המרכזי ראיתי את כירון עם עוד שני בנים אחד בגיל של הלי ואחד בגיל שלי מדברים אחד עם שני.
כאשר התקרבנו אמר דן:
"כירון הבאנו את הלי ודיאנה" אמר
"יופי" כירון אמר "בואו אלי ארבעתיכם" ציווה
כאשר הייתי לידם ראיתי שמר ברונר/ כירון היה קנטאור בצבע לבן עם שער דליל וזקן לבן. היו לידו עוד שני בנים יפים שצבע עורם שזוף שערם שחור כפחם לגדול היה עיניים שחורות ולקטן שנראה בגילי עיניים שנראו כמו ברק.
"דן, ג'ורג' הבנות יודעות שהאלים היוונים חיים ומזה מחנה החצויים? שאל כירון
"כן" אמר דן
"יופי אז דן כך את הלי ואת מאט לסיור וג'ורג' תיקח אתה את וויל ואת דיאנה" אמר כירון
"מי זה מאט?" שאל דן
"הגדול מבין השניים עם העיניים השחורות" אמר כירון.
"אוקיי בואו הלי ומאט נעשה לכם סיור" אמר דן.
"טוב אז בואו וויל ודיאנה" אמר ג'ורג'.
וויל pov
כאשר ראיתי את שני הבנות הלסת שלי ירדה שניהם היו מאוד יפות שצבע עורם היה שזוף עמוק, לגדולה היה שיער בצבע שחור ועיניים אפורות כענני סערה ולאחות הקטנה היה שיער בלונדיני ועיניים ירוקות כים.
כאשר כירון אמר שאני צריך ללכת לסיור עם ג'ורג' והאחות הקטנה שהתברר לי ששמה דיאנה שמחתי כי הייתה עם דיאנה שלדעתי הייתה ילדה יותר חמודה ויפה מהאחות הגדולה והיא מאוד עניינה אותי.
"טוב כאן מגרש הכדורעף" אמר ג'ורג' כשהסתכלתי ראיתי מגרש גדול ששיחקו בו סאטירים וחצויים. ג'ורג' הראה לנו את חדר האוכל את קיר הטיפוס את הלחימה בחרב ואת אורוות הפגסוסים. כאשר הגענו ל-16 בקתות הסביר ג'ורג' שכל בקתה מסמלת אל אחר וילדי האל גרים בביתן שלו כאשר הגענו לבקתה 13 אמר ג'ורג':
"זאתי בקתה של אל האדמה ואלוף אולימפוס פרסי ג'קסון" אמר והמשיך:
" בקתה 14 שייכת לאנבת ג'קסון אשתו הבת אלמוות של פרסי ג'קסון, אנבת' היא אלת הסכינים האבירים הבנייה והאדריכלות היא ובעלה פרסי ג'קסון מאוד חזקים, פרסי גקסון נחשב לראשון הכי חזק לאחר שלושת הגדולים".
"בקתה 15 שייכת לניקו די אנג'לו אל האופל הקור הצללים והעטלפים ובקתה 16 שייכת לתאליה די אנג'לו ששמעתם עליה מקודם, זאתי האישה שהייתה פעם עץ". אמר ג'ורג'
לאחר שג'ורג' הסביר הסתכלתי לבקתות שלהם וראיתי שהבקתה של פרסי ג'קסון בצבע חום הבנויה אבנים חומות שמעולם לא ראיתי. הבקתה של אנבת' הייתה בצבע אפור לבן, הבקתה של ניקו די אנג'לו הייתה בצבע שחור עם קישוטים סגולים והבקתה האחרונה בקתה 16 השייכת לתאליה די אנג'לו הייתה בצבע לבן כקרח עם סמלי העופות.
"ג'ורג' האלים ניקו, אנבת' ותאליה חזקים כמו פרסי ג'קסון או פחות?" שאלה דיאנה
הם קצת פחות חזקים לאחר פרסי ג'קסון ניקו אחרי זה אנבת' ואחרי זה תאליה" אמר
"יש את שלושת הגדולים זאוס, פוסידון והאדס אחריהם יש את פרסי אחריו את ניקו אחריו אנבת' ואחריה תאליה בעוצמה" אמר ופנה אל דיאנה:
"זה עונה על השאלה שלך?"
"כן" אמרה
"בינתיים אתם תהיו בבקתה 11 של הרמס עד שאבא או אמא שלכם יודיעו שאתם הילדים שלהם"
"אז ללכת לבקתה 11 שאלתי?"
"כן" אמר ג'ורג' "נתראה" והלך לבניין המרכזי
"אז בואי נלך לבקתה" אמרתי
"טוב" ענתה
כשהגענו ראינו את הלי ואת אחי מאט בחלק האחורי של הבקתה מדברים וצוחקים אבל מה שהפנט אותי היה שהם החזיקו ידיים אז כאשר הגענו אליהם שאלתי אותם:
"מה אתם חברים או משהו?"
"כן" אמרו שניהם ביחד
"מתי זה קרה" שאלה דיאנה
"כאשר דן הדריך אותנו הוא אמר לנו לחכות והלך לשירותים ואז מאט אמר:
"אני לא יכול לסבול את זה יותר אז אני יגיד לך את האמת".
"לפני כמה ימים ראיתי אותך חוזרת מבית הספר אז עקבתי אחריך כי התעניינתי בך וכשאר הסתובבת ראיתי את פניך והלסת שלי ירדה מרוב שהיית יפה וחמודה ולכן מה שאני מנסה לומר הוא שאני אוהב אותך" אמר.
אז הלי המשיכה ואמרה שגם היא ראתה אותו לפני כמה ימים והתאהבה בו וכאשר מאט אמר שהוא אוהב אותה היא קפצה בשמחה ואמרה שהיא גם אוהבת אותו וכך נהיינו חברים סיימה הלי.
פתאום שמענו קונכייה ודיאנה אמרה:
"בואו הולכים לארוחת הערב".
כאשר הגענו לשולחן של הרמס ראש הביתן ששמו רוקי אמר לנו איך מבקשים אוכל וזובחים לאלים.
בזמן הארוחת הערב שאלתי את רוקי:
"טוב אז מה אנחנו עושים מחר? יש משהו מיוחד? איזה שהוא מערכת שעות או אני יכול לעשות מה שבאלי"
"האמת יש מערכת שעות רגע אני יביא לכם אותה חכו כל ארבעתכם פה" אמר והלך לכירון אחרי כמה דקות חזר עם ארבעה מערכי שעות ונתן לכל אחד אחד שהסתכלתי ראיתי שאני עם דיאנה בשלושה שיעורים לימוד יוונית, רכיבה בפגסוס ולחימה בחרב.
בסוף ארוחת הערב כירון בצורת הקנטאור בא ואמר שיש ארבעה חניכים חדשים ואז הצביעה אלינו וקמנו. אחרי שאמר את שמותינו אמר כירון שיש ביום שישי תפוס תדגל שהקבוצה של פוסידון, ארס,אפולו, הפייסטוס ודמטר נגד הקבוצה של זאוס, האדס, אתנה, דיוניסיוס, הרמס ואפרודיטה.
אחרי שהסביר לנו מזה תפוס תדגל אמר לנו כירון לחזור לבקתה לנוח לקראת יום למחרת ששם או מתחילים להתאמן כחצויים או כחניכים.