פרק 3: תפוס תדגל

מאט pov

חלמתי שאני הולך בשביל אפל לתוך ארמון שחור וסגול. הארמון היה גדול עם המון עטלפים בגודל בני אדם ושומרי אופל בגודל 4 מטרים.

כאשר נכנסתי פנימה ראיתי איש עם שיער שחור ועיניים שחורות מדבר עם אישה שזופה שצבע שערה שחור ועינה עיני ברק. שמעתי אותם אומרים "מתי נתחיל לחפש אותם?"

ואז אמרה האישה "אנחנו נתחיל לחפש אותם מחר בבוקר" ועם זאת נגמר החלום שלי.

התעוררתי בבהלה מהמיטה וראיתי שהשעה 7:30 וכולם כבר בחדר האוכל אז התלבשתי צחצחתי שיניים ויצאתי לחדר האוכל. כשהגעתי ראיתי את הלי מדברת עם רוקי אז ניגשתי אליה ועצמתי לה את העיניים והיא צרחה ואמרה:

"אל תפחיד אותי יותר ככה מאט" אמרה ואז היא עשתה דבר שהפתיע אותי היא נישקה אותי בלחי. הייתי יכול לבהות שם במשך ימים אך אחי הקטן והמעצבן אמר:

"תפסיק לחלום בעקיץ ובוא נלך לשיעור יוונית עתיקה" הנהנתי והלכתי אחריו בשתיקה.

כאשר הגעתי לשם הלי ודיאנה היו שם ואז ראיתי את אחי וויל רץ היישר אל דיאנה אז חשבתי קצת ואמרתי אני אדבר איתו אחר כך והלכתי לשבת ליד הלי.

שיעור יוונית עתיקה היה משעמם אבל אז נזכרתי איך וויל רץ לדיאנה אז הלכתי להלי ושאלתי אותה:

"האם אחותך דיאנה אוהבת את אחי וויל?"

"אני לא יודעת למה?" שאלה

"כי אני חושב שאחי אוהב את אחותך" אמרתי

"אוה" אמרה חשבה לרגע ואמרה "יש לי רעיון"

"מה הרעיון שלך?" שאלתי

"אני אלך לדבר עם דיאנה ולשאול אותה עם היא אוהבת מישהו ואתה הולך לשאול את וויל עם הוא אוהב מישהי ועם זה נכון נשדך בינהם" אמרה בהתלהבות.

"אוקיי נדבר איתם בארוחת הערב מוסכם?" שאלתי

"כן, טוב נפגש בלחימה בחרב עם דיאנה וויל אוקיי בינתיים להתראות" אמרה אבל לפני שהיא עזבה נתתי לה נשיקה מהירה על הלחי וחייכתי היא חייכה אלי בחזרה והלכה.

שאר היום היה משעמם אני הלכתי לקיר טיפוס והצלחתי על הפעם הראשונה אחרי זה ניסיתי חץ וקשת בזה לא הייתי טוב כל כך.

לאחר מכן הלכתי לשיט בקנו- בזה הייתי הכי גרוע.

לבסוף הלכתי לשיעור האחרון שלי לחימה בחרב. את הלחימה בחרב העביר ילד מביתן זאוס שנקרא רואן. אני הייתי בצמד עם הלי. כאשר הלי ניסתה להלם נגדי בחרבות ניצחתי אותה בקלות אבל בסוף היא לקחה סכין והתחילה להלחם נגדי ותוך כמה שניות היא ניצחה. אותו דבר קרה עם דיאנה אז זה ניראלי קצת מוזר אך עזבתי את זה.

בסוף הקרבות אני הייתי צריך להיות נגד ילד מבקתת ארס הקרב היה קשה אך הוא הביס אותי בסוף מתאמץ לעמוד.

אחרי הלחימה בחרב הלכתי לדבר עם הלי:

"נו בואי נשאל אותם עכשיו" הצעתי

"טוב אני הולכת לדיאנה ואתה הולך לוויל ונדבר בחדר האוכל טוב?" שאלה

"טוב" אמרתי ורצתי היישר לאחי וויל שבאותו זמן דיבר עם רואן על הלחימה שלו

..."יכול לעזור לי מחר בלחימה בחרב"? וויל שאל

"כן" אמר רואן ואז התפרצתי:

" וויל אני צריך לדבר איתך דחוף בפרטיות" אמרתי.

וויל שלח אלי פרצוף כועס ואמר "טוב אז ניתראה מחר ב-14:00 טוב? שאל את רואן

"כן" ענה רואן ולאחר מכן הלך לחדר האוכל.

"אז על מה רציתה לדבר איתי?" שאל אותי וויל בפרצוף חמוץ

"רק רציתי לדעת עם אתה אוהב מישהי?" שאלתי

ישר הוא הסמיק ואמר "האמת כן אני אוהב מישהי" אמר

"אז מי זאת" שאלתי

"אחות של חברה שלך, שמה דיאנה" אמר מסמיק "כן אני אהבתי אותה בפעם הראשונה שראיתי אותה, רני לא מסוגל שלא להסתכל עליה ובכל פעם שהיא מדברת איתי אני מסמיק ואני לא יודע מה לעשות" אמר עדיין מסמיק.

"אתה הולך להגיד לה?" שאל

"אל תדאג אחי אני לא הולך להגיד לה" אמרתי .

"אה תודה" אמר "ובבקשה תשמור את זה בסוד" המשיך. אני חייכתי והלכתי לפגוש את הלי בחדר האוכל.

הלי pov

אחרי שדיברתי עם מאט רצתי אל דיאנה. היא פשוט עמדה ליד מגרש הכדורעף במבט שואל. אז באתי אליה ושאלתי אותה מה קרה אז היא ענתה לי:

"אני אוהבת את וויל אבל אני לא יודעת עם אני יכולה להגיד לו, זה פשוט שהוא מסתכל אלי אני מסמיקה אני כל הזמן מסתכלת אליו מתי שהוא לא רואה בשביל לראות את הגוף היפה שלו" ואז היא נשברה והתחילה לבכות על הכתף שלי אז תפסתי אותה ואמרתי לה

"אל תדאגי זה יסתדר ואני בטוחה שהוא גם אוהב אותך" אמרתי עם חיוך ולאחר מכן חיבקתי את אחותי ואמרתי לה שתלך לחדר האוכל ואני כבר יבוא.

רצתי הכי מהר שאני יכולה אל מאט שבדיוק באותו רגע היה בכניסה לחדר האוכל.

כאשר ראה אותי חיוך על פניו התפשט והוא רץ אלי ושאל אותי:

"נו מה אמרה דיאנה? האם היא אוהבת את וויל?" שאל

"האמת היא מאוהבת בו" אני עם חיוך על פני.

"באמת?" שאל עם חיוך על פניו ואז הביט בי ואמר:

" האמת היא שגם וויל מאוהב בדיאנה ולא מסוגל שלא לחשוב עליה אפילו לשנייה אחת" אמר.

החיוך שלי הפך לגדול יותר ואמרתי: "אז בוא נשדך בין שני המאוהבים" צחקתי אחרי שאמרתי את המילה האחרונה ומאט הצטרף לצחוק וצחק יחד איתי.

אחרי כמה דקות הגענו לשולחן של הרמס, שם ראינו את דיאנה מסמיקה ואת וויל מסמיק אז באתי אליהם ושאלתי אותם:"ולמה אתם בדיוק מסמיקים?" אמרתי עם צחוק.

"אני לא מסמיקה" אמרה דיאנה

"אני לא מסמיק" אמר וויל

"כן בטח" מלמל מאט

הסתכלתי על מאט והוא הנהן לעברי ושברתי את השתיקה

"אני ומאט רוצים להגיד לכם משהו" אמרתי

"שנינו שאלנו אתכם לפני 20 דקות אותה שאלה" המשיך מאט

"ומהי השאלה?" שאלה דיאנה

"את מי כל אחד מכם אוהב" אמרתי ובאותו זמן שניהם הסמיקו צחקתי בשקט והמשכתי

"וויל אתה מאוהב בדיאנה ודיאנה את מאוהבת בוויל אז אני ומאט חשבנו שאולי תהיה חברים כמוני וכמו מאט" חייכתי אל מאט והחזקתי את ידו.

אז פנתה דיאנה אל וויל? האם אתה אוהב אותי?"

"לא" ענה וויל "אני מת עלייך ואני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאשר עלייך"

באותו רגע דיאנה חייכה ואמרה "גם אני לא יכולה שלא לחשוב אליך" אמרה וכרכה את זרועותיה סביב צווארו ונישקה אותו. בהתחלה וויל היה מופתע אבל אז הוא העמיק את הנשיקה וכרך את זרועותיו סביב מותניה.

עברו הימים והגיע יום שישי- לתפוס את הדגל

באותו יום מאוד התרגשתי והתאמנתי הרבה בסכין שלי בשביל להשתפר לקראת המשחק.

כאשר הגיע הערב אמר כירון:"הגיע הזמן לתפוס את הדגל" כולם הריעו והלכו לקבוצתם.

אני הלכתי לקבוצה של זאוס עם מאט.

שלבשתי את החפצים של הקבוצה האדומה קראתי למאט ואמרתי לו:

"תהנה במשחק ונקווה ננצח" חייכתי אליו והוא חייך בחזרה.

רואן אמר לי לשמור על הדגל עם מאט אז הנהנתי כולי מחייכת וחיכיתי לתוקף הראשון שיבוא.

התוקף הראשון היה מישהו מתא הפייסטוס ששמו דיקר לפי דעתי.

את התקפתו הראשונה אני חסמתי וכך התנהל הקרב הוא ניסה לדקור אותי אבל אני התחמקתי ושרטתי אותו ברגל. הוא צעק בכאב ואני לקחתי את ההזדמנות והעפתי את החרב שלו מידיו. פתאום מאחורי ראיתי מישהו קופץ אלי ופתאום אני התעצבני וזימנתי 30 אבירים בגובה 2 מטר.

ראיתי את מאט מקפיא מישהו. ואז הסתכלתי על דיאנה ולא האמנתי מה היא עושה: היא הזיזה חתיכת סלע ברוחב 7 מטר ובאורך 8 מטר וזרקה אותו אל 4 אנשים.

מרחוק ראיתי את וויל נעלם בצללים ומופיע עם שייד שתקף בן אדם וגרם לו להתעלפות.

פתאום שמעתי קריאות ניצחון. ניצחנו בתפוס הדגל!

אז קרה משהו משונה ראיתי את מאט ואת וויל מסתכלים עלי ועל דיאנה וראיתי לראשונה שמעלי היה סמל של פטיש וסמל של אביר ליד מגדל. לאחר מכן הסתכלתי על וויל ומאט וראיתי שמעליהם יש סוג של ציפור ניראלי נשר ועוטף את זה שייד אפלה.

אז כירון הגיעה ואמר המשחק הוכרע יש לנו מנצחים- ביתן זאוס. ואז פנה אלי ואל דיאנה ואמר:"פרסי ואנבת' ג'קסון גיבורי אולימפוס- פרסי-אל האדמה ואנבת' אלת האבירים הסכינים הבנייה והאדריכלות הוריהם של הלי ודיאנה. כולם כרעו ברך ואז כירון המשיך

"ניקו אל האופל הקור והעטלפים ותאליה אלת העופות והקרח הריעו לילדיהם מאט וויל.