פרק 4: מתנות
דיאנה pov
ראיתי את עצמי בדיוק מרימה אבן בגודל 7 מטר, לא יאומן.
אבל איך זה קרה? שאלתי את עצמי
בדיוק באותו רגע כירון בא ואמר שאני והלי הבנות של פרסי ואנבת' ג'קסון.
הסתכלתי על וויל וראיתי שאומרים לו ולמאט שהם הבנים של ניקו ותאליה די אנג'לו.
פתאום ראיתי את כירון דוהר אלינו ואומר:
"אתם יודעים מזה אומר ארבעתכם, אתם בני אלמוות!"
"באמת?" ארבעתנו אמרנו באותו זמן
"כן" ענה, "ועכשיו יש לי כמה שיחות חשובות עם האלים אז ביי" הוסיף והלך
"דיאנה" הלי קראה
הפניתי את מבטי אל הלי ושאלתי אותה:
"אם אנחנו הבנות של פרסי ואנבת', אנחנו חזקים באדמה נכון?"
"בואי נבדוק" ענתה, לאחר כמה רגעים ג'ורג' ודן רצו אלינו ואמרו לנו:
"תנסו לבדוק את הכוחות שלכם זה בטח יהיה נחמד" אמרו"
התרכזתי באדמה הרגשתי צביטה בבטן ופתאום ראיתי שאני מחזיקה אבן בגודל 10 מטרים.
"איך לעזאזל את מחזיקה את האבן הזאת?" שאל דן
"ניראלי שזה אצלי בדם" מלמלתי
כשהסתכלתי על האבן ראיתי אבן חומה וגדולה אבל חשבתי לעצמי "אני רוצה אבן ורודה" ופתאום האבן הפכה לורודה, מגניב!
"דיאנה" הלי קראה פתאום. הסתכלתי לכיוונה וראיתי שהיא זימנה 5 פרשים למלחמה אז שאלתי אותה:
"איך את עושה את זה?"
"גם את יכולה פשוט תחשבי שאת רוצה לזמן אבירים" ענתה
התרכזתי בזימון אבירים ופתאום הופיעו לידי 10 אבירים משוריינים.
הסתכלתי על וויל וראיתי שהוא מקפיא עץ אז רצתי אליו בריצה קלה ושאלתי
"היי וויל איך הפכתה את העץ הזה לקרח?"
"זה כמו שאת מצליחה לזמו אבירים או אבנים בקוטר 10 מטר" ענה
הסתכלתי עוד כמה פעמים איך וויל מקפיא דברים או מזמן רוחות אופל ופתאום שמעתי צעקה שאמרה להיכנס למיטה. לפני שנכנסתי למיטה וויל בא אלי ואמר:
"את רוצה לבוא להתאמן איתי בחרב?" שאל
"אבל אמרו לנו ללכת לישון" אמרתי
"בבקשה נו בואי לחצי שעה" התחנן
"טוב נו אני יבוא רק בגלל שאני אוהבת אותך" עניתי
הוא חייך והלך לכיוון הלחימה בחרב. כאשר הגענו ראינו את הלי ומאט מתאמנים, הלי עם סכין ומאט עם חרב, רוב הזמן הלי ניצחה אבל מאט כל פעם ישתפר. אז רצתי אליהם ושאלתי:"מה אתה עושים פה?"
"סתם רצינו להתאמן קצת, למה אתם הגעתם לפה?" שאל מאט
"גם אנחנו רצינו להתאמן" ענה וויל
"אוקיי, אני יהיה עם דיאנה ואתה מאט תהיה עם וויל טוב? שאלה הלי.
"כן" ענינו במקהלה.
כאשר הגעתי לעמדה שלי לקחתי סכין כי אימי אנבת' היא אלת הסכינים ושאלתי להלי:
"רוצה להתחיל בקרב?"
"כן בואי נתחיל" אמרה והמשיכה "את יודעת את הבסיס?"
"לא את יכולה להסביר לי?" שאלתי
היא הנהנה ואמרה לי איך צריך להחזיק סכין, איך לתקוף ואיך להגן.
אחרי שסיימתי ללמוד שאלתי את הלי "רוצה נגדי קרב עכשיו?"
היא הנהנה והתחלנו את הקרב: זה היה קרב קשה וארוך אך בסוף עשיתי טעות וניסיתי לחתוך את ידה והיא חסמה את זה כאשר הפילה את סכיני.
התנשמתי בכבדות, ואז ראיתי את הלי גם מתנשפת אז באתי אליה:
"היה קרב טוב אה?"שאלתי
"כן" אמרה "אבל בפעם הבאה אל תעשי עוד פעם את השטות הזאת" ציוותה עם פנים כעוסות. הנהנתי והסתכלתי לכיוון של מאט וויל. שניהם היו טובים עם פנים רציניות אך מאט היה קצת יותר טוב ולכן בסוף ניצח.
מאט וויל באו אלינו והלי אמרה "בואו לבקתת הרמס לישון כבר מאוחר ואני לא רוצה שנתפס מחוץ למיטה".
"את צודקת" אמר מאט, אני וויל הנהנו והלכנו ארבעתנו לבקתת הרמס.
כירון pov
כאשר ראיתי את הסימן של פרסאוס ושל אנבת' על הלי ודיאנה התרגשתי כי זאת הפעם הראשונה שיש להם ילדים. כאשר הסתכלתי לכיוון של וויל ומאט ראיתי סמל של נשר מוקף רוח שחורה אז אמרתי להלי ודיאנה:" פרסי ואנבת' ג'קסון גיבורי אולימפוס- פרסי-אל האדמה ואנבת' אלת האבירים הסכינים הבנייה והאדריכלות הוריהם של הלי ודיאנה".
לאחר מכן כולם הריעו והשתחוו ואמרתי לוויל ומאט:" ניקו אל האופל הקור והעטלפים ותאליה אלת העופות והקרח הריעו לילדיהם מאט וויל" אמרתי. כולם הריעו והשתחוו גם.
פתאום שמעתי קול של פרסאוס במוחי האומר:"כירון תבוא אל ארמוני יש לי דברים להגיד לך" ציווה. אז דהרתי היישר אל הלי, דיאנה, וויל ומאט ואמרתי להם:
"אתם יודעים מזה אומר ארבעתכם, אתם בני אלמוות!"
"באמת?" הם שאלו עם חיוך אל פניהם אז אמרתי
"כן" אמרתי והמשכתי ""ועכשיו יש לי כמה שיחות חשובות עם האלים אז ביי" אמרתי להם והלכתי לבניין לבניין האמפיר סטייד לקומה השש מאות כאשר הגעתי הלכתי לכיוון הרמס ושאלתי "אדוני הרמס, אדון פרסאוס מבקש שאני אבוא לארמונו אז אתה יכול לקחת אותי?"
"כן" אמר ובדיוק באותה שנייה שאמר כן הייתי כבר בארמונו של פרסאוס.
"תודה" הודיתי להרמס, הוא הנהן וחזר לאולימפוס. כאשר הגעתי לכניסה ראיתי שני ענקי אבן באים לקראתי. שניהם היו גדולים עם שרירים וצבע עורם היו חום.
"מי אתה ולמה אתה כאן שאלו?"
"אני כירון" עניתי והמשכתי "אדון פרסאוס קרא לי לבוא לארמונו"
"אוקיי" אמרו שניהם ביחד "בוא אחרינו" ציוו
הלכתי אחריהם, כאשר הגענו לחדר הכניסה ראיתי שהוא גדול עם פסלים של ענקי אבן והרצפה היתה בצבע צהוב חולי עם פסים שחורים. שם היה ענק אבן יותר קטן בצבע שחור עם עיניים חומות בא לקראתי ואמר:"מי אתה?"שאל
"הוא כירון והוא טוען שאדון פרסאוס הזמין אותו לארמונו" ענה ענק האבן שלידי
"אוקיי אתם משוחררים" אמר לענקי האבן שלידי ופנה אלי:"תבוא אחרי" ציווה בפנים כעוסות. נכנסתי לחדר גדול עם שני כיסאות אחד יותר גול משני. הכסא הגדול היה בצבע חום עם בליטות בצבע שחור על כסא זה ישב פרסאוס ג'קסון. הכסא השני היה יותר קטן בצבע חום בהיר עם בליטות בצבע חום חולי, שם ישבה אנבת' ג'קסון- אשתו בת האלמוות של פרסי ג'קסון.
הענק אבן שלידי אמר "אדוני פרסאוס וגברתי אנבת', איש זה טוען שאתה אדון פרסאוס הזמנת אותו לארמונך האם זה נכון?"
"כן" ענה פרסאוס
"עכשיו צא רוגוביוס" המשיך
"כן אדוני" רוגוביוס ענה ויצא.
"טוב עכשיו, אנבת' תקראי לתאליה וניקו" ציווה פרסאוס. אנבת' הנהנה ונעלמה
"אדוני" אמרתי "בשביל מה קראת לי?" שאלתי
"חכה עד שניקו ותאליה יבואו ואני אגיד לך טוב?" אמר
אחרי כמה דקות אנבת' חזרה עם תאליה וניקו.
"כירון" אמר פרסאוס "אתה הגעת לכאן כי אנחנו רוצים לדבר איתך על ילדינו"
"אוקיי" אמרתי
"אנחנו רוצים שתיתן להלי את זה" אמרה אנבת' והוציאה טבעת בצבע כסף ונתנה לי. לקחתי אותה ושמתי אותה בכיס. "תיתן לדיאנה את זה אמר פרסאוס ונתן לי גם טבעת בצבע החול. גם את זה שמתי בכיס.
"תיתן את זה למאט" אמרה תאליה והוציאה זוג כפפות בצבע השלג.
"תיתן את זה לוויל" אמר ניקו והוציא קסדה בצבע שחור.
לקחתי את הקסדה ואת הכפפות ואז פרסאוס אמר:"עוד מעט יהיה לארבעתם חיפוש אז תיתן להם את מתנות אלו".
"כן אדוני" אמרתי
הוא חייך ואמר"כאשר הם יסימו את החיפוש תגיד להם שיבואו לאולימפוס טוב?" שאל
"כן" אמרתי
"אוקיי אז זה הרגע להגיד שלום" אמר ניקו והלך עם תאליה.
"כירון אני אקח אותך לחמנה טוב?" שאל פרסאוס
שמעתי את אנבת' אומרת לי ביי לפני שנעלמתי והגעתי למחנה
"להתראות כירון ועל תשכח את מה שאמרתי לך" אמר פרסאוס
"אני לא אשכח" אמרתי בביטחון. הוא חחיך ואמר לי ביי והלך. ישר רצתי לביין המרכזי.